ד"מ 53116-07-14

בפני בקשת הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לחייב את התובע להפקיד ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליך ועל מנת להבטיח את תשלום הוצאות הנתבעת (להלן: "הבקשה").

לאחר עיון בבקשה ובהיעדר תגובה לבקשה חרף חלוף המועד מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה. להלן אפרט טעמיי.

טענות הנתבעת הינן, בין היתר, כדלקמן:

• התובע לא הופיע למועד ההוכחות שנקבע ליום 28/4/15 בפני כבוד השופט לובוצקי.

  • במהלך הדיון האמור חוייב התובע בהוצאות בסך 750 ₪ בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד בגין אי הגשת תצהיר עדות ראשית במועד. בנוסף, חוייב התובע בהוצאות בסך 1,000 ₪ לכל נתבעת (ובסך הכל 2,000 ₪) בגין היעדרותו מדיון ההוכחות.

  • במהלך הדיון טען ב"כ התובע כי נמסר לו שנבצר מהתובע להופיע לדיון, ככל הנראה, מפאת מחלה. תעודה רפואית המאשרת את המחלה הנטענת לא הומצאה במועד הדיון ואף לא לאחריו, על אף שנדרש לעשות כן.

  • עד מועד הגשת הבקשה לא שולמו ההוצאות שנפסקו.

  • לא ברור באיזה אופן מבקש התובע, אם בכלל, להמשיך בהליך והאם בכוונתו לשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו. עוד לא ברור האם התובע עודנו שוהה בישראל.

  • בהתאם להלכה הפסוקה, משמדובר בעובד זר, אשר הגיש תביעת סרק ואינו משלם הוצאות שנפסקו לחובתו עולה חשש אמיתי כי הנתבעת לא תוכל להיפרע מהוצאותיה ומשכך יש מקום להורות על הפקדת ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליכים.