ד"מ 51333-04-15

הובא לעיוני עתה עם הגשת בקשה להחלפת ייצוג.

התובע הגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, הנתבעת התנגדה להמציא חלק מהמסמכים וחלקם צורפו לתגובתה.

התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבעת.

יצוין כי בעוד הבקשה שהגיש התובע נעדרת כמעט הנמקה, להוציא העובדה כי ביקש את המסמכים מהצד שכנגד ולא נענה, הרי שהתשובה מטעמו כוללת התייחסות מפורטת לטעמים ביסוד דרישת כל מסמך. לכאורה, היה מקום לאפשר הגשת תגובת הנתבעת גם לכך, לו הדבר התבקש. עם זאת, בשים לב לכך שהנתבעת לא עתרה להגיש תגובה ולא התייחסה לכך שבמסגרת התשובה עלו טענות, שמקומן היה בבקשה המקורית, ומנגד בשים לב לפירוט הרב בתגובת הנתבעת לבקשה, תינתן ההחלטה על יסוד החומר הקיים.

אדון במסמכים כסדרם.

הסכם התקשרות בין הנתבעת לבין משרד הביטחון בנוגע לתנאי העסקתם של עובדים בתפקידו של התובע (להלן – ההסכם) – לאחר ששקלתי את הטענות מצאתי שיש להיעתר לבקשה בחלקה. אכן, התובע סייג את דרישתו רק לתנאי ההעסקה של העובדים והבהיר כי אינו מעונין לקבל את יתר תנאי ההסכם, אשר לטענת הנתבעת מהווים סודות מסחריים ובטחוניים רבים. עם זאת, לא שוכנעתי די הצורך ברלבנטיות של מלוא התנאים שנדרשו לרכיבי התביעה. התובע טען בכתב התביעה טענה כללית, כי תנאי העסקתו הוגדרו בהסכם בין הנתבעת למשרד הביטחון כך שהיה זכאי לתנאים מיטיבים מעבר לצו ההרחבה וחוקי המגן. מדובר בטענה כללית ולא ברור מהם אותם תנאים מיטבים ולאילו סעדים בדיוק עותר התובע בהקשר זה. זאת ועוד, עיון מעמיק בתביעה מלמד כי הזכויות אשר לתשלומן עתר התובע הן מכוח צו ההרחבה בענף השמירה או מכוח חוקים אחרים החלים על מערכת יחסי עובד מעסיק. כך הדבר לגבי הפרשות לפנסיה כאשר התובע מבסס תביעתו על הקבוע בצו, דמי חגים, הפרשות לפיצויי פיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה והפרשי שכר. התובע ערך את חישוביו לפי הצו וחוקי המגן, ולכן ההסכם ממילא אין לו נפקות. כמו כן התובע עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע וגם בנושא זה אין רלבנטיות להסכם ולא נטען אחרת בתביעה. הרכיב היחיד לגביו נזכר גם נושא ההסכם הוא הפרשי שכר בגין כוננות (סעיף 50 לתביעה). ברם, גם בהקשר זה התובע ביסס את תביעתו על התחייבות הנתבעת עצמה כלפיו (סעיפים 13 – 14 לכתב התביעה) ואזכורו של ההסכם בין הנתבעת למשרד הביטחון הובא בהסתייגות (תוך שימוש בביטוי "ככל הנראה"). שאלת הרלבנטיות של המסמך להליך תיגזר מהמחלוקת הנטושה בין הצדדים בהתאם לכתבי הטענות ולא בהתאם לטענות שמועלות בבקשה ללא עיגון ממשי בכתב התביעה או ההגנה. נוכח ניסוח התביעה כפי שפירטתי לעיל איני סבורה כי מדובר במסמך הדרוש על מנת להכריע בה, להוציא נושא הכוננות.

לכן אני קובעת כי ככל שקיימת בהסכם התייחסות להתחייבות הנתבעת לשלם לעובדיה בגין שעות כוננות יש להעביר את הקטע האמור בלבד מההסכם לידי התובע.

התייחסות הנתבעת בתגובתה ככל הנראה יצאה מנקודת הנחה כי התובע עותר לקבל את ההסכם המלא. איני סבורה כי גילוי חלק זה של המסמך מהווה סוד בטחוני או מסחרי שכן מה שנדרש הוא רק הקטע הנוגע לתשלום אם קיים, ולא מעבר לכך.

חוזה עבודה בין התובע לנתבעת- מסמך זה צורף לתגובה, אך התובע טען בתשובה, כי המסמך לא הועבר במלואו שכן המסמך מציין נספחים נוספים מעבר לאלה שהנתבעת המציאה.

משכך אני מורה כי עד יום 15/12/16 תגיש הנתבעת תצהיר ובו תבהיר האם ההסכם שצורף הוא ההסכם המלא כולל הנספחים. ככל שברשות הנתבעת נספחים נוספים יש לצרפם לתצהירה.

הודעה לעובד – הנתבעת צירפה מסמך זה לתגובה. התובע טען כי המסמך אינו עומד בתנאי החוק. בשים לב לכך שזהו המסמך שהנתבעת המציאה בתגובה לדרישה, אין כל מקום להורות לה להמציא מסמכים אחרים או נוספים, שהרי זוהי ההודעה הקיימת על תנאי העבודה. טענת התובע כי ההודעה לא עונה לתנאי החוק תלובן בהמשכו של ההליך ומבלי שיהא בהערה זו הבעת דעה לגבי נכונות הטענה.

רישום שעות עבודה – הנתבעת טענה, כי המסמך מצורף לתגובה. התובע טען כי המסמך אינו כולל שעות כוננות. גם לעניין זה, אני סבורה כי אם זהו דו"ח הנוכחות שערכה הנתבעת הרי ממילא לא ניתן לחייבה בהגשת מסמכים שאינה ברשותה. למעשה, טענת התובע היא, כי המסמך אינו ממצה ואינו משקף את שעות העבודה. טענה זו תתברר גם היא בשלב הבאת הראיות, לרבות משמעות החסר הנטען לכאורה במסמכים.