ד"מ 49571-07-16

בכל הכבוד לשני הצדדים לא ברור מדוע יש לנהל משפט זוטא בשאלת ההמצאה.

בית הדין כבר נדרש להחלטות רבות בעניין עוד מחודש 8/2016.

ב"כ התובעת שב וטוען כי במסגרת המסמכים שהומצאו היו גם כתב תביעה ודרישה להגיש הגנה. לעומת זאת הנתבעים בהודעה שהוגשה על ידי עו"ד חרל"פ טוענים, כי מסמכים אלה לא הומצאו אלא הומצאו רק מסמכים לגבי העדות המוקדמת.

בנוסף, מסרבת עו"ד חרל"פ לקבל את כתב התביעה והדרישה להגנה לפי החלטה קודמת שניתנה על ידי.

איני יושבת כערכאת ערעור על החלטותיי.

נוכח מהות ההליך, אני נכונה לראות בשתי הבקשות האחרונות כבקשה חוזרת ותגובה, ולהלן החלטתי.

לעניות דעתי עו"ד שמגיש הודעה לתיק מטעם מי מהנתבעים הוא בבחינת מורשה לקבל כתבי בי דין מטעם הנתבעים באותו הליך ולכן המצאה אליו היא המצאה כדין.

זאת ללא קשר לשאלה האם מדובר בעו"ד המייצג את הנתבעים בהליך זה. בהקשר זה אין לי אלא לקבל את הצהרת ב"כ הנתבעים, עו"ד חרל"פ, כי בהליך זה היא אינה מייצגת בשלב זה.

אלא שמכלל ההן אתה שומע את הלאו כאשר גם לפי ההודעה מיום 16/1/17 למדה אני כי מדובר בבאי כוחם של הנתבעים – גם אם לא בהליך זה.

אמנם אין לומר כי כל מי שייצג אדם בהליך אחר הופך למורשה לקבל כתבי בי דין בעניינים אחרים. ברם, העובדה כי עו"ד חרל"פ הגישה את ההודעה מיום 16/1/17 לתיק, כמו גם העובדה כי ציינה בעצמה כי היא באת כוחם (גם אם לא בהליך זה, בו טרם הוסדר ייצוג ) מלמדת שהיא פועלת אותה עת כבאת כוחם של הנתבעים – הנמענים - ויש לראותה כמורשית לקבל את המסמכים.

הרציונל במסירה לידי מורשה הוא החזקה כי אותו מורשה יעביר לנתבע את המסמכים ורציונל זה מתקיים במקרה שלפניי.

לכן רשאי ב"כ התובע להעביר את המסמכים לעו"ד חרל"פ אשר חזקה כי תעביר אותם לידי הנתבעים.

הצדדים יפעלו ללא דיחוי בהתאם להחלטה קודמת בנושא.