ד"מ 49302-06-15,"מ 49287-06-15

לפניי בקשת המבקשת (הנתבעת) לבטל את פסק הדין מיום 3.1.2016, שניתן נגד בהיעדר הגנה.

1.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות על ביטול פסק הדין תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב, ואלה טעמיי:

1.1כידוע, בית הדין רשאי לבטל פסק דין מחובת הצדק, בשל פגם בהליך, אשר נובע בדרך כלל מהיעדר המצאה כדין. במקרה שכזה, ביטול פסק הדין ייעשה מבלי להתייחס לסיכויי ההגנה. עם זאת, כאשר פסק הדין אינו פגום לבית הדין מסורה הסמכות לבטלו לאחר הפעלת שיקול דעת. בבוא בית הדין להפעיל את שיקול דעתו עליו להשיב על שתי שאלות: האחת, מהי הסיבה שגרמה למבקש שלא להגיש את הגנתו והשנייה מהם סיכויי ההגנה של המבקשת, כאשר כבר נקבע כי השאלה השנייה היא העיקר והשאלה הראשונה היא המשנית.

1.2במקרה שלפניי מעיון באישור המסירה שהגיש המשיב עולה כי הוא הוחתם בחותמת המבקשת. אמנם המבקשת טענה כי המסמכים לא הגיעו ליעדם ולא נמסרו לידי בא כוחה, אולם החותמת על אישור המסירה מצביעה לפחות על העובדה שהמשיב ביצע את חובתו בעצם מסירת המסמכים.

1.3עם זאת, כאמור המבקשת טענה כי כתבי בי-הדין לא הגיעו ליעדם ומסיבה זו לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון הקבוע בתיק. מטענות אלה עולה שהמבקשת לא זילזלה בבית הדין או במשיב בהתנהלותה אלא שמדובר בטעות בתום לב.

1.4כמו כן, כאמור הסוגייה החשובה ביותר היא סיכויי ההגנה. כפי שנטען בבקשה, המשיב עבד שלוש שנים וקיבל את מלוא זכויותיו הסוציאליות. עוד נטען כי המשיב נקרא לשיחת שימוע והוצעו לו מקומות עבודה אחרים להם סירב. בנסיבות אלה נטען כי הוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. טענות אלה של המבקשת יש לברר לגופן.

1.5בנסיבות אלה יש מקום לבטל את פסק הדין מיום 3.1.2016.

2.משכתבי בי-הדין הוחתמו בחותמת המשיבה, הרי שיש לחייבה בהוצאות המשיב. המשיבה תישא בהוצאות המשיב בסכום של 1,000 ₪.

סוף דבר