ד"מ 4594-11-13

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום הפרשי שכר, דמי הבראה, הפרשים בתשלום לקרן פנסיה, חופשה שנתית, תוספת אילת והפרש פיצויי פיטורים.

סכום התביעה הועמד על סך של 10,338 ₪.

2.התובע עבד כמדריך חדר כושר בשני מלונות, כדלקמן: מיום 20.3.11 ועד 24.12.11 במלון מרידיאן אילת, הפסיק עבודתו למשך שלושה חודשים, ומיום 20.3.12 ועד 5.1.13 עבד במלון מג'יק פאלאס אילת. לאחר סיום עבודתו, שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו בשני המלונות, כאמור.

3.תנאי עבודתו של התובע, נקבעו בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות.

הפרשי שכר

4.רכיב התביעה הגדול בתביעה, עוסק בהפרשי שכר (4,234.06). דרך חישוב ההפרשים נעשתה ע"י תרגום דוחות הנוכחות החודשיים של התובע, לדוחות נוכחות של החשב – מר אשר ארז, בו מופיע התגמול הנכון לדעתו, העולה על זה שהתובע קיבל באותו חודש.

5.מתוך חישוביו של מר ארז ומתוך עדותו בפנינו (פרוטוקול מיום 17.6.15, עמ' 6, שורות 7-29), עולה כי התביעה להפרשי שכר מתבססת על רישום בשעות הנוכחות; ובהתאם, חושבו זכויותיו של התובע, כך שכל פרק הזמן בין שעת הכניסה ושעת היציאה (על פי הרישום בשעון הנוכחות) – נחשב כשעות עבודה בגינן זכאי התובע לשכר. מעדותו של מר ארז עולה כי הוא מתעלם מהוראות ההסכם הקיבוצי המדברים על סידורי עבודה (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 14-15).

6.בית דין זה, בשני פסקי דין שניתנו על ידי כב' הש' אנגלברג-שהם, דן בחוות הדעת המופקות על ידי מר ארז, ובסופו של דבר קבע, כי:

"יובהר, כי בית הדין בדק ישום פרמטרים שונים במספר מקרים ומעדותו של מר ארז עצמו עולה כאמור, כי הבסיס ששימש לקביעת הפרמטרים אינו עולה בקנה אחד עם העובדות והפרמטרים המשפטיים.