ד"מ 45037-12-15

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת בגין תקופת העסקה בת כשלושה חודשים. בתביעתו טען, כי הנתבעים סרבו, במשך תקופת העסקתו הקצרה אצל הנתבעת (מיום 18.8.2015 עד ליום 10.11.2015, ר' סעיף 4 לכתב התביעה), לשלם לו גמול עבור שעות עבודתו הרבות (ר' סעיף 14 לכתב התביעה). תביעת התובע הוגשה כנגד הנתבעת אך גם כנגד מר שרון עטיה, הנתבע 2, אשר התובע ביקש לחיבו בחיובי הנתבעת, ביחד לחוד, מכח דוקטרינת הרמת המסך.

2.התובע עבד, לטענתו, בלא פחות משלושה מקומות שונים כעובד נקיון: הוד השרון, פתח תקוה, בבית החולים "שערי הישועה" בבני ברק (כך בכתב התביעה – י.ז.ג) ומקומות נוספים לפי דרישת הנתבעים (ר' סעיף 15 לכתב התביעה).

3.עוד טען התובע כי הוא זכאי לפדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה והפרשות להסדר פנסיוני ולקרן השתלמות בשיעור כולל של 23.33% משכרו, הכולל את גמול השעות הנוספות, כפי חישוביו.

4.התובע אף ציין, כי משכורת חודש נובמבר 2015 לא שולמה לו (ר' סעיף 20 לכתב התביעה), אך לא כימת תביעתו ברכיב זה.

5.הנתבעת הודתה בכתב ההגנה בחבותה לתשלום פדיון החופשה במלואו (ר' סעיף 8 לכתב ההגנה), לתשלום דמי הבראה בסכום נמוך במעט מהסכום הנתבע על ידי התובע (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה) ולתשלום חלק המעביד בהפקדות להסדר הפנסיוני ולקרן ההשתלמות בשיעור נמוך מגובה הסכום הנתבע (ר' סעיף 7 לכתב ההגנה).

6.הנתבעת טענה שהתובע התפטר ועל כן יש לקזז מכל סכום שיפסק לזכותו, ככל שיפסק, סך של 600 ש"ח (ר' סעיף 11 לכתב ההגנה) והכחישה באופן כללי וסתמי את טענת התובע כי לא שולם לו שכר נובמבר 2015.

7.לאחר שהתקיים דיון הוכחות ונשמעו סיכומים בעל פה, אנו ניגשים, כעת, למלאכת הכתיבה.

גמול שעות נוספות

8.שני הצדדים הציגו בפנינו דו"חות נוכחות. התובע הציג דו"חות נוכחות שמולאו בכתב ידו, אשר חלקם נושאים את לוגו הנתבעת וחלקם לא, והנתבעת - דו"חות נוכחות על נייר נושא לוגו הנתבעת בחלקו העליון של הדף וכתובת הנתבעת בחלקו התחתון של הדף.