ד"מ 44025-02-15 רזקאללה נ' חיים ואח'

לפני בקשת הנתבע 1 (להלן: הנתבע) לסלק את התביעה כנגדו, מן הנימוק כי לא התקיימו בינו לבין התובע יחסי עבודה. הנתבע טוען כי לא היה בינו לבין התובע קשר כלשהו למעט העובדה שהמעסיק של התובע היה קבלן משנה שלו. הנתבע טוען כי הנתבעת 2 היא המעסיקה של התובע, וככל הנראה מאחר והוא, הנתבע, נכח באתר הבניה מידי יום, סבר התובע, בטעות, כי הנתבע הוא המעסיק שלו.

התובע מתנגד לבקשה. התובע טוען כי בתקופה מסויימת היה עובד של הנתבע וכי היתרי הכניסה הונפקו על שמו של הנתבע. התובע מצהיר כי עבד ברשות הנתבע וכי שאלת קיומם של יחסי עבודה הינה שאלה שצריכה בירור עובדתי

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע ובתגובת התובע נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בהתאם לתקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 ימחק בית הדין על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה". נקודת המוצא לדיון בבקשה למחיקה על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע כאשר על בית הדין לבחון את השאלה האם יש בעובדות שנטענו בכתב התביעה כדי להצמיח את הסעד שהתבקש בו.

על פי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים ובית הדין יעדיף בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה או דחייתה על הסף בר"ע 1241/01 סורג'ון משה ואח'-מוריס דהן (לא פורסם).

בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף ועליהם לבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה וכל זאת - "על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית ומעדיפים ברור העניין לגופו." (בר"ע 1317/01 הוצאת תעבורה וסקרים בע"מ ואח' נ' יעקב אגם (לא פורסם)).