ד"מ 41944-12-16

בפני בקשה לשמיעת עדותה המוקדמת של התובעת (להלן – הבקשה). כתב התביעה הוגש ביום 20/12/16, הבקשה הוגשה ביום 28/12/16 והובאה לעיוני רק היום.

התובעת, מבקשת לגבות את עדותה המוקדמת לא יאוחר מיום 7/1/17 שכן ביום9/1/17 היא צפויה לצאת את ישראל ורכשה כרטיס טיסה לסין.

התאריך המופיע על העתק הכרטיס שצורף הוא 22/12/16 מה שמלמד כי ממועד זה לכל המאוחר כבר היה הכרטיס בידי התובעת.

הלכה היא כי לבית הדין שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת בכל עת לאחר הגשת תובענה.

בעת הפעלת שיקול דעת זה, יש לבחון מחד מהו הנזק העלול להיגרם לבעל הדין העותר לשמיעת העדות המוקדמת למול הנזק הצפוי לבעל הדין שכנגד, אשר בשלב מוקדם ביותר של ההליך נאלץ לחקור בחקירה נגדית בעל דין או עד, כאשר לא תינתן אפשרות נוספת לגבות עדותו.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי בנסיבות הקיימות אין מקום להיעתר לבקשה לשמוע את העדות טרם מועד הטיסה הקבוע, שכן משמעות הדבר פגיעה בלתי מבוטלת בזכות הנתבעות להיערך כראוי לדיון ולחקירת התובעת במסגרת עדות מוקדמת. בפרק הזמן הקיים – היינו, שלושה ימים לא כולל יום המסירה בהנחה שהמסמכים יימסרו מחר וגם אם נקיים דיון יום קודם לטיסה – לא יהא די על מנת לאפשר לנתבעות ללמוד את טענות התובעת ולגבש הגנתן ולו באופן בסיסי. על כן, קבלת הבקשה תביא לפגיעה קשה בזכות הנתבעות לקבל יומן בבית הדין.

בנוסף, לא הוגש תצהיר עדות ראשית. אמנם בדיון מהיר עדויות ראשיות גם נשמעות בעל פה אך בהתחשב בסד הזמנים נדרש היה להגיש תצהיר על מנת לאפשר לצד שכנגד להיערך בצורה טובה יותר לדיון. מקובל כי בקשה לשמיעת עדות מוקדמת מוגשת יחד עם תצהיר עדות ראשית גם בהליכי דיון מהיר.

ערה אני לכך כי משמעות החלטה זאת עלולה להיות, כי התובעת לא תוכל לקבל את יומה בבית הדין, אך זכות זאת אינה מוחלטת ואל מולה ניצבת זכות הצד שכנגד לקבל יומו בבית הדין. כך גם יש לזכור, כי התובעת השתהתה בהגשת הבקשה שבוע לאחר הנפקת הכרטיס לפי התאריך שמופיע על המסמך שצורף לבקשה. שיהוי זה מן הדין שיפעל לחובת התובעת ולא לחובתו של הצד שכנגד.

האיזון הראוי לטעמי יהא בכך שתינתן לתובעת אפשרות לדחות את מועד הטיסה כך שייקבע מועד דיון המאפשר לצד שכנגד שהות ללימוד התיק. ולכן אני קובעת כי העדות תישמע לפניי ביום 16/1/17 שעה 15:00.