ד"מ 41907-11-13

לפניי תביעת התובעת לתמורת הודעה מוקדמת, חלף הפרשות לפנסיה, דמי חגים ופיצוי בגין אי מסירת הסכם העסקה. 

1. מבוא

2. התובעת, עובדת זרה אזרחית נפאל, הועסקה כעובדת סיעוד אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת 1" או "המטופלת"), אישה מבוגרת, אשר מפאת מצבה הרפואי נזקקה לסיוע, בעיקר בשל הצורך בטיפול רפואי מסויים הכרוך בהזרקת זריקות יומיומיות. הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 2" או "הבת") הינה ביתה של התובעת.

3. התובעת הועסקה במשך כשנה וחצי, מיום 9/1/11 ועד ליום 13/7/12.

4. התביעה הוגשה ע"ס של 10,494 ₪ ובמסגרתה נתבעו בנוסף לרכיבי התביעה הנזכרים לעיל גם פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה. במהלך ניהול התביעה הודיעה התובעת כי היא אינה עומדת על רכיבים אלה.

5. ביום 8/11/15 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרו התובעת, הנתבעת 2 וגב' יהודית בן יהודה, עדה מטעם הנתבעות (להלן: "גב' בן יהודה").

6. הנתבעת 1 לא הופיעה לעדות. נטען ע"י באת כוחה כי ההיעדרות נובעת מרצון המשפחה למנוע מהנתבעת 1 את ההתרגשות הכרוכה במתן עדות בבית הדין, בשים לב לכעס הרב שמסב לה ההליך המשפטי שבו פתחה התובעת. בהסכמת הצדדים, הוצא תצהירה של הנתבעת 1 מתיק בית הדין, בשל אי הופעתה לעדות.

   זהות המעסיקה

   1. התובעת טוענת כי הועסקה ע"י שתי הנתבעות גם יחד, הן ע"י המטופלת והן ע"י הבת.

   2. התובעת הצהירה בתצהירה כי הנתבעת 2 מסרה לה את הוראות העבודה, פיקחה על עבודתה מעת לעת, שילמה לתובעת את שכרה במזומן, קיבלה אותה לעבודה ופיטרה אותה מהעבודה.