gebremichael nagesti נ' אופוס שרותי כח אדם בע"מ

1.בתביעה שבפנינו (הוגשה 1.3.2016), עותרת התובעת כנגד הנתבעת, חברת כ"א וכנגד הנתבע – מנהלה, לאחר שהועסקה באמצעותם במפעל דגים בפ"ת, בתקופה 18.12.14-11.11.15, סה"כ 11 חודשים, כשלא הוסברו לה ולא שולמו לה כל זכויותיה, בניגוד לחוק.

התובעת הועסקה כמנקה דגים ואורזת, 6 ימים בשבוע, 7:00-18:00, סה"כ 11 שעות ובימי ו' 7:00 עד 14:00-15:00, סה"כ 7-8 שעות, כעובדת שעתית ובשכר מינימום. שעותיה נרשמו ע"י העברת כרטיס ממוחשב.

על הצדדים חלים צווי ההרחבה בענף הנקיון וחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א ("הדין הקיבוצי"; "החוק").

מי שסיכם עמה את שכרה ושעות עבודתה היה דוד ומי שפיקח בפועל על עבודתה היה אלי.

ב- 11.11.15 כשהגיעה לעבודתה, ביקש אלי שתגיע למשרדו של דוד בחולון, הנתבע אמר שאינה יכולה לעבוד יותר משנה ופיטר אותה לאלתר. התובעת ביקשה גמר חשבון ופיצויים, אך הנתבע לא הגיב. שבועיים אח"כ התקשרה לדוד וביקשה שוב ונענתה שתלך לביה"ד. פניית קו לעובד בשמה – לא נענתה ע"י הנתבעת.

התובעת עותרת לפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה (2,500 ₪); השבת "ניכויים" שלא כדין (3,949 ₪); פיצוי בגין מתן תלושי שכר שלא כדין (1,100 ₪); דמי חגים (1,600 ₪); פדיון חופשה (25 X 8 X 11 יום = 2,200 ₪); דמי הבראה (1,800 ₪); הפרשי שכר מולן כאומדנא (ש"נ 8,250 ₪); חלף הודעה מוקדמת (2,200 ₪); פיצויי פיטורים (4,262 ₪ ולאחר קיזוז הסכום שהיה אמור להיות מופרש לקרן, 1,472 ₪); פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה (1,395 ₪ + 1,395 ₪). סה"כ התביעה 27,951 ₪.

צורפו 3 תלושי שכר 9-11/15.

2.בהגנתם (הוגשה 8.5.16), עתרו הנתבעים לדחיית התביעה, מששולמו לה כל זכויותיה, ולמחיקתה כנגד הנתבע, משאין כל עילה לתביעתו אישית.

התובעת עבדה פחות מ- 11 חודשים, שכרה החודשי הינו פחות מ- 4,000 ₪ ועותרת ב"עשיית עושר ולא במשפט" לסכום התביעה. כן עתרו על פי תקנה 11 לתקנות ביה"ד לעבודה ולהפקדת ערובה.

התובעת מטעה במכוון ובאופן חמור את ביה"ד ומנסה להוציא מהנתבעים כספים שלא כדין, תוך שימוש לרעה ובחוסר תום לב בהליכים.