ד"מ 40062-04-15 בסה נ' ג'רה ואח'

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

התביעה המקורית הוגשה ביום 27.4.16 ולאור סכומה נקבעה לדיון מהיר. כתב הגנה מטעם הנתבעת 3 הוגש לאחר מספר ארכות ביום 25.10.15. התובעת לא התייצבה לישיבת גישור שנקבעה וכן לא הודיעה על המצאת כתב התביעה לנתבעים 1 ו- 2 אף שנדרשה לעושת כן מספר פעמים. ביום 19.5.16 התבקש תיקון כתב התביעה.

התביעה המקורית היא בסכום של 26,625 ₪ והסעדים המבוקשים בו נוגעים להפרשי שכר, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופגמים בתלושי השכר. כתב התביעה המתוקן שהתובעת מבקשת להגיש כולל סך של 127738 ₪. בכתב התביעה המתוקן נוספו סעדים הנוגעים, לטענת התובעת, לתקופה שלאחר הגשת כתב התביעה המקורי- אז לטענתה פוטרה מעבודתה. משכך נתבעים גם שכר חודש אחרון, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין, פיצוי עבור שנת עבודה בגין פיטורים ללא שימוע או עוגמת נפש ותשלום עבור ביגוד.

לטענת התובעת מדובר בעילות שנוצרו לאחר הגשת התביעה המקורית ולנוכח השלב בהליך בו אנו מצויים יש להתיר את תיקון התביעה ולחסוך זמן יקר לבית הדין ולצדדים בדיון בשתי תביעות נפרדות.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה התביעה קנטרנית משוללת יסוד וטורדנית. הנתבעת הפנתה לכך שהתובעת לא התייצבה לישיבת גישור שנקבעה וכן לכך שהגישה בעבר תביעה שנמחקה. עוד נטען כי חלק מהתביעה מתייחס לפרקי זמן רחוקים "דבר הגובל בשיהוי".

לאחר ששקלתי בדבר החלטתי להתיר את תיקון התביעה:

תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 - קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.

בהתאם לגישה הכללית בפסיקה המקלה, על תיקון כתבי הטענות, הרי שהמגמה בבית הדין לעבודה מקלה עוד יותר נוכח לשונה האמור של התקנה. לכך מצטרפים סדרי הדין הגמישים המקובלים בבית הדין לעבודה המבכרים, ככלל, בירור מהותי על פני פרוצדורה. (ראה- דב"ע נו/217-3 שפירו יעקב –מדינת ישראל, נציבות מס הכנסה, ניתן ביום 23.5.96 )