ד"מ 39889-05-15, אלכסנדר בלגודטני נ' א.ד משאבי אנוש בע"מ

כללי:

1.תביעה זו עניינה עתירת התובע לתשלום הפרשי שכר.

2.מטעם התובע העיד התובע עצמו. מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת, מר דורון רבינוביץ (להלן – מנהל הנתבעת).

טענות הצדדים:

3.לטענת התובע הוא הועסק אצל הנתבעת החל מיום 1.2.15 ועד ליום 4.5.15 בשכר של 5,000 ₪ לחודש. לטענתו, במסגרת תלוש השכר לחודש 3/15 היה חסר כ-1,000 ₪ ולאחר בירור עם האחראי בשם אבי, הובטח לו שהשכר ישולם לו במסגרת תלוש השכר לחודש 4/15. דא עקא, לא רק שהשכר לא שולם לו כמובטח, אלא היו חסרים כ-1,500 ₪ נוספים. במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה, שהתקבלה, ביקש התובע להוסיף לתביעתו סך של 600 ₪ בגין שלושה ימי עבודה בחודש 5/15, שלטענתו לא שולמו לו.

4.לטענת הנתבעת, תביעת התובע תמוהה ונעדרת כל בסיס והסכומים ה"עגולים" הנתבעים אינם סבירים. התובע השתכר שכר לפי שעות עבודה בפועל ולא שכר חודשי וקיבל את מלוא המגיע לו בגין עבודתו. לגרסת הנתבעת, התובע נטש את העבודה ללא כל התראה תוך שהוא מותיר אותה ללא כוח אדם לביצוע העבודות אותן התחייבה לבצע כלפי לקוחותיה. בנסיבות אלו הנתבעת זכאית לקיזוז סך של 637 ₪, אם וככל שביה"ד יפסוק סכומים כלשהם לזכות התובע.

התביעה להפרשי שכר:

שיעור השכר המוסכם:

5.בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי שיעור השכר המוסכם: התובע טען מחד, כי סוכם איתו על שכר בשיעור של 5,000 ₪ עבור 5 ימי עבודה של 9 שעות עבודה ביום ומעבר לכך החזר הוצאות נסיעה ותשלום עבור עבודה בשעות נוספות ככל שעבד מעבר ל-9 שעות ("כשבאתי לעבוד הם אמרו לי אתה עובד חודש שלם אתה מקבל 5,000 ₪, זה 5 ימים עבודה 9 שעות כל יום. את זה אמרה לי מנהלת משאבי אנוש בשם כרמית שכבר פוטרה ולא עובדת שם. מחוץ 9 שעות זה ש"נ" – עמ' 1, שורות 21-23).

מאידך, הנתבעת טענה, כי סוכם עם התובע על שכר שעתי לפי שעות העבודה בפועל (סעיף 4 לכתב ההגנה). יחד עם זאת, במסגרת דיון ההוכחות העיד מנהל הנתבעת, כי שכרו של התובע "היה 5,000 ₪ כולל נסיעות של 250 ₪" וכי על התובע היה לבצע חלוקה במשך 9 שעות ביום הכוללות הפסקה בת חצי שעה (עמ' 6, שורות 4-6). מנהל הנתבעת ציין, כי ככל שהתובע לא עבד יום מלא, הוא אמור היה לקבל את שכרו באופן יחסי (עמ' 6, שורות 8-20).