ד"מ 39023-11-14

1.לפניי תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו של התובע וסיומה. 

2.ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2.1ביום 21.8.2014 הופנה התובע על ידי שירות התעסוקה לעבודה אצל הנתבעת. בטופס ההפניה נרשם כי התפקיד אליו הנדרש הוא "נהג ב' לחלוקת פירוק סחורה, דובר עברית ומכיר את רחובות תל –אביב. מקום העבודה: בן יהודה 218 תל אביב - יפו".

2.2הנתבעת עוסקת במכירת משקאות ובחלוקתם. לנתבעת מחסן וחנות בתל אביב וכן חנות נוספת ברעננה.

2.3הנתבעת סיפקה לתובע רכב חלוקה קטן. במהלך יום העבודה נדרש התובע להעמיס את הרכב פעם אחת בלבד ולחלק את הסחורה שהועמסה. כמו כן, היה על התובע לסייע בחנות, לפרק ולסדר את הסחורה ולהעביר סחורה לחנות ברעננה.

2.4התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בתפקיד נהג חלוקה ביום 3.9.2014, במשך שישה ימים בשבוע.

2.5הנתבעת שילמה לתובע שכר חודשי בסכום של 5,000 ₪ נטו הכולל הוצאות נסיעה מביתו לחנות בתל אביב ובחזרה. בנוסף, בימים שבהם התובע סיים את עבודתו בחנות רעננה שולמו לו הוצאות הנסיעה מרעננה לביתו בנפרד, בהתאם לכרטיסי הנסיעה שהציג בפני הנתבעת.

בהקשר זה אציין כי התובע טען שסוכם עמו שכר חודשי גבוה מזה ששולם לו בפועל. במחלוקת זו אדון בהמשך.

2.6ביום 19.10.2014 פוטר התובע מעבודתו לאחר שסירב לבצע את העבודה שהתבקש.