ד"מ 38902-08-14

לפניי בקשת צד ג', עו"ד שירלי לוז (להלן: המבקשת או עו"ד לוז) לעיין בכל המסמכים המצויים בתיק דנן (כתב התביעה, בקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה ופסק הדין). תיק זה נסגר בפסק דין לפשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, ביום 24.2.2015.

לטענת המבקשת, בעקבות פירוק משרד עורכי הדין רובין-לוז נכנסה לתוקפה, ביום 10.11.2013, תניית אי תחרות האוסרת על עו"ד בנימין רובין להתחרות במבקשת בייצוג לקוחות אריתראים בתחום דיני העבודה, וזאת עד ליום 10.2.2017.

המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל- אביב (תביעה שלא צורפה לבקשה שלפניי), בה נטען כי בטרם פירוק משרד עוה"ד רובין-לוז פתח עו"ד בנימין רובין משרד מתחרה למבקשת, והציב את אשתו, עו"ד רוני רובין, לשמש כפני המשרד החדש על מנת לעקוף את תניית איסור התחרות ולהסוות את הפרתה, תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגזל סוד מסחרי. עוד נטען, להפרת זכויות היוצרים של המבקשת במסגרת המסמכים המוגשים לבתי הדין לעבודה.

עו"ד רוני רובין משמשת כבאת כוחו של התובע בתיק דנן, המחזיק בדרכון אריתראי, ועל כן טוענת המבקשת, כי יש לה עניין ממשי ומהותי במתן זכות עיון במסמכים בתיק.

ב"כ הנתבעת הודיע כי הוא מתנגד לבקשת העיון מן הטעמים הבאים:

• זכות העיון בתיק בית משפט אינה מוחלטת, וההכרעה בבקשת העיון מבוססת על איזון האינטרסים בין מבקש העיון, בעלי הדיון והציבור בכללותו. גם על פי מבחני המשנה שהותוו בפסיקה יש לבחון האם העיון מוצדק, וכיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בענייננו לא ברור כלל, מה האינטרס של המבקשת בעיון במסמכי התיק, שכן מבקשתה עולה שעניינה במועד פתיחת המשרד המתחרה, ואילו זאת ניתן ללמוד בנקל מן המועד המצוין במספר התיק. לכך יש להסויף, כי המבקשת היא עורכת דין המכירה את מערכת "נט המשפט" ויכולה לצפות בפרטי הצדדים, במועדי הדיון שהתקיימו בתיק ובהחלטות שפתוחות לעיון הציבור. עיון כאמור מגשים את עקרון המידתיות;

• זכות המשיבה לפרטיות תיפגע מאחר שאין קשר בין ענייניה של המשיבה לבין עוה"ד רוני רובין.

ב"כ התובע (עו"ד רוני רובין ואח') לא הגישו תגובה לבקשה, חרף חלוף המועד שנקצב לכך בהחלטתי מיום 19.8.2015.