ד"מ 35974-10-15 מור חיים נ' ושלום אוהל אברהם

1.התובעת עבדה כמורה בתיכון ששייך לנתבעת, מיום 1.9.11 ועד 30.8.14. התובעת פוטרה כשהייתה בהיריון לאחר שניתן אישור משרד הכלכלה לפיטוריה. בתובענה זו מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתה בסך של 26,829 ₪ כאשר התובעת הפחיתה מסכום תביעתה סכומים שקיבלה ביתר במהלך עבודתה. לטענתה לא קיבלה החזר תשלום בגין שכר לימוד, משכורת קיץ בזמן חופשת הלידה, ביגוד, הבראה, הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורים ותוספת בגין תואר שני. 

2.הנתבעת אישרה שהתובעת זכאית להחזר שכר לימוד, תוספת עבור תואר שני, שכר בגין חופשת הקיץ כאשר התובעת הייתה בחופשת לידה והפרשי פיצויי פיטורים ופנסיה. הנתבעת טענה שהתובעת קיבלה ביתר במהלך תקופת עבודתה תוספת ותק שלא הייתה זכאית לה וגמול חינוך למרות שחינכה כיתה לא תקנית.

3.בדיון שמעתי את התובעת ואת מנכ"ל העמותה מר יוסף אביטן התובעת הציגה במהלך הדיון את תשובת משרד הכלכלה שאישר לנתבעת לפטר אותה בשל טענת הנתבעת שבוטלו שעות החינוך המיוחד בביה"ס (ת/1).

4.לאחר הדיון ולאור העובדה שיש צורך בחישובים לגבי הזכויות שמגיעות לתובעת והזכויות שקיבלה ביתר קבעתי ביום 31.1.16 שבטרם מתן פסק הדין הצדדים יפרטו את דרכי החישוב של כל אחד מהרכיבים בנפרד ובכלל זה יפרטו את השכר הקובע, את שווי גמול ההשתלמות, שווי שנת הוותק, שווי הגמול בגין חינוך מיוחד, שווי גמול חינוך, חישוב בגין דרגת MA ושווי הבראה, ביגוד, פיצויים ופנסיה. קבעתי שכל צד יגיש את חישוביו עד ליום 8.2.16. התובעת הגישה ביום 8.2.16 מעין תחשיב בו כתבה שבעקבות מורכבות פרטי התביעה פנתה לחברת "גמולים" אשר מתמחה בניתוח תלושי שכר וזו חישבה את משכורת התובעת בהתאם לנתוני העסקתה במשרד החינוך. הנתבעת לא הגישה כל תחשיב ולא התייחסה להחלטה מיום 8.2.16 ולכן קבעתי שאני רואה בנתבעת כמי שוויתרה על הגשת התחשיב. כאמור אין מחלוקת בין הצדדים בגין רוב רכיבי התביעה למעט החישוב וטענת הנתבעת שיש לקזז מהתובעת גמול חינוך מיוחד שקיבלה ביתר למרות שלא לימדה כיתת חינוך מיוחד וכן טענת הנתבעת שהתובעת לא זכאית לגמול חינוך כי הכיתה שחינכה לא הייתה לטענתה כיתה תקנית ולכן על התובעת להשיב תוספת זו לנתבעת.

5.התובעת טענה וטענתה לא נסתרה כי היא זכאית לשני גמולי השתלמות וגמול כפל תואר כפי שצוין באישור משרד החינוך שצורף לכתב התביעה החל מיום 1.9.11. כלומר, 10.75 גמולים כפול 1.2%. לטענתה היא זכאית ל-4,083 ₪ על פי שכר בסיס של 2,683 ₪ (12.9%*2,638 ₪ = 340 ₪ לחודש * 12 חודשים = 4,080 ₪). הנתבעת הודתה שהתובעת זכאית לתוספת גמולים בסך של 3,303 ₪ בהתאם להיקף משרתה משהנתבעת לא הסבירה כיצד הגיעה לחישוב שהציגה אני קובע שהתובעת זכאית לתוספת גמולים בסך של 4,080 ₪.

6.התובעת טענה שלמדה בשנת הלימודים תשע"ב לימודי שנה שניה של ייעוץ חינוכי וקיבלה אישור עבור החזר שכר הלימוד ממשרד החינוך אבל קיבלה רק 4,500 ₪ מתוך 7,317 ₪. הנתבעת אישרה שהתובעת זכאית להחזר בגין שכר הלימוד בסך של 2,817 ₪. על כן, אני קובע שהתובעת זכאית לסכום זה.

7.התובעת טענה שהיא זכאית להפרש של ביגוד והבראה בסך של 2,262 ₪ לאחר שקיבלה רק 4,300 ₪ מתוך 6,562 ₪ שהיא זכאית בגין כל תקופת עבודתה. הנתבעת אישרה שהתובעת זכאית לסכום של 2,200 ₪ אך לא הציגה את התחשיב ועל כן אני מקבל את טענת התובעת. התובעת זכאית לסך של 2,262 ₪.

8.התובעת טענה שהיא לא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים ואת מלוא ההפרשות הפנסיוניות. בכתב הגנתה טענה הנתבעת שהיא תשלם לתובעת את ההשלמה לפיצויי פיטורים והפרשות הפנסיוניות בהתאם לטענותיה בעניין הקיזוז. התובעת טענה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה בסך של 9,867 ₪. הנתבעת לא הציגה תחשיב, עם זאת, התובעת טענה ששכרה הבסיסי הוא 2,944 ₪ (ראו מכתב ב"כ התובעת מיום 29.10.14, משהתובעת עבדה שלוש שנים היא זכאית לפיצויי פיטורים בסך של 8,832 ₪). התובעת צירפה אישור מחברת איילון לפיו בקופת הפיצויים עומדים לזכותה סך של 6,788 ₪, על הנתבעת להשלים את יתרת הסכום. הפרשות לפנסיה - התובעת טענה שהיא זכאית לסך של 6,378 ₪ בגין הפרשות לפנסיה, הנתבעת לא צירפה תחשיב אלא כתבה בכתב הגנתה שכל מה שצריך להשלים יתבצע לאחר פסק הדין. באישור הפנסיה מחברת איילון נכתב שעומדים לזכות התובעת סך של 4,052 ₪ ולכן על הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,378 ₪ בהפחתת הסכום הצבור בקופת הפנסיה.

9.התובעת טענה שהיא זכאית לתוספת בגין תואר שני בסך של 3,955 ₪. הנתבעת מודה שהתובעת זכאית לתוספת בסך של 2,997 ₪. אני מקבל את חישוב הנתבעת שהגיעה לסכום בהתאם לתשעת חודשי העבודה מדצמבר 2013 עד אוגוסט 2014 בסך של 2,997 ₪. התובעת לא קיבלה משכורת בזמן חופשת הקיץ בשנת הלימודים תשע"ב כששהתה בחופשת הלידה. הנתבעת מודה שהתובעת זכאית לשכר של חודשיים בסך של 5,663 ₪. התובעת טענה שהיא זכאית לסך של 5,888 ₪ משהנתבעת לא נתנה לתובעת הודעה לעובד על תנאי עבודה אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לסך של 5,888 ₪ (ראו מכתב ב"כ התובעת מיום 29.10.14) לפי שכר של 2,944 ₪ לכל חודש.