ד"מ 33911-08-15

1.עניינה של החלטה זו בקשת הנתבעת "לדחיית/ מחיקת התביעה על הסף ולחילופין – להפקדת ערובה כספית" ("הבקשה").

הרקע לבקשה

2.התובע הגיש, ביום 17/8/15, תביעה כנגד הנתבעת כאן ונתבעת נוספת, ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ ("חברת ברוש") (כשאתייחס לנתבעת ולחברת ברוש, יכונו הן "הנתבעות"). הנתבעות העסיקו את התובע בהרכבת פיגומים ופירוקם, ברצף ובאותו מקום עבודה (אתר כרמל אולפינים השייך לבז"ן), מיום 1/8/2010 ועד לחודש ספטמבר 2013. בתביעתו פירט התובע את התקופות בהן הועסק בכל אחת מהנתבעות (סעיף 3 לכתב התביעה). במסגרת כל אחד הסעדים שנתבעו פירט התובע את הסכום הנתבע מכל אחת מהנתבעת. רכיבי תביעה מסוימים נתבעות מחברת ברוש בלבד, בהיותה "מעסיקתו האחרונה של התובע" (ראו, למשל, סעיפים 15, 29, 37 ו- 45 לכתב התביעה); ברכיבים מסוימים התבקש בית הדין לחייב את חברת ברוש "או לחילופין כל אחת מהנתבעות לפי חלקן היחסי" (סעיפים 17, 22, 25, 31 ו- 34 לכתב התביעה); רכיבי תביעה אחרים נתבעו מהנתבעת ומחברת ברוש, ביחד ולחוד (ראו סעיף 42 ו- 52 לכתב התביעה).

3.הנתבעת הגישה ביום 9/9/15, כתב הגנה, ועוד בטרם הוגש כתב הגנה מטעם חברת ברוש, ביום 10/2/16, הוגשה "הודעה על הסכם פשרה בין התובע לנתבעת מס' 2" (היא חברת ברוש) ("הסכם הפשרה").

4.בהחלטת בית הדין מיום 10/2/16 נקבע כי בטרם תינתן החלטה בבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, יגיש התובע כתב תביעה מתוקן כנגד הנתבעת ביחס לעילות ולסעדים הנוגעים לתביעה כנגדה.

5.בהתאם להחלטת בית הדין הגיש התובע, ביום 16/2/16, כתב תביעה מתוקן במסגרתו פירט את העילות והסעדים הנתבעים מהנתבעת, ביחס לתקופת עבודתו בשירותיה.

6.ביום 18/2/16 אישר בית הדין את הסכם הפשרה שבין התובע לבין חברת ברוש, וניתן לו תוקף של החלטה ("פסק הדין החלקי"). בית הדין הוסיף וקבע, כי "בהתחשב בכך שיש בכתב התביעה המתוקן כדי לצמצם את המחלוקות – אין צו להוצאות בגין התיקון".

7.ביום 22/3/16 הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן, וביום 23/2/16 הגישה הנתבעת את הבקשה דנן.

טענות הצדדים בתמצית