ד"מ 32008-09-13 בולשון נ' מגן י. חברה ארצית לאחזקה ושרותי ניקיון בע"מ

בפניי תביעה לשכר עבודה. התובע מעולם לא עבד אצל הנתבעת. האם לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה? זוהי השאלה העיקרית המונחת לפתחי בית הדין.

העובדות הצריכות לענייננו

1. בכותרת כתב התביעה נכתב כי התביעה היא של בולשון מרינה נ' "מגן". עם זאת, תחת הכותרת "פרטי התובע/ת" נכתבו פרטיו של בולשון יעקב. בתחילת הדיון שהתקיים ביום 10.6.2014 הצהיר מר יעקב בולשון כי הוא התובע בתיק זה (ש' 11 עמ' 1 לפרוטוקול). מר בולשון חזר על כך בהמשך הדיון (ש' 26 עמ' 2 לפרוטוקול) וכוונתו הובהרה באופן חד משמעי.

    

2. אין חולק כי התובע מעולם לא היה עובד הנתבעת (ר' ש' 4 עמ' 6 לפרוטוקול, עדות התובע). כפי שהוסבר בדיון על ידי התובע ורעייתו, גב' מרינה בולשון, התביעה הוגשה בגין עבודתה הגב' בולשון, שעבדה תקופה אצל הנתבעת (תקופת העבודה שנויה במחלוקת בין הצדדים).

    

   סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה

3. סמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה קבועה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף 24(א) הוא היחיד שיכול להיות רלוונטי לענייננו, והוא קובע כך: "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (1) בתובענות שבין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];"

    

4. בענייננו, התובע אינו עובד הנתבעת וגם אינו יכול להיחשב כחליפה, שכן התובעת התייצבה בעצמה לדיון. אך בשל כך ניתן היה למחוק את התביעה על הסף.

    

5. זאת ועוד. גם עילת התביעה איננה כזו שעילתה ביחסי עובד ומעביד, ואבאר.