ד"מ 30580-07-14 איהאב עומרי נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ

1.מבוא – מונחת לפני תביעתו של התובע, מר איהאב עומרי (להלן: "התובע"), כנגד מעסיקתו לשעבר, רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ (להלן: "הנתבעת"), ובגין טענתו כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, כמו גם פיצוי בגין עוגמת נפש, ולאור תקופת עבודתו בנתבעת.

2.להלן עיקרי התשתית העובדתית בתיק וטענות הצדדים – הנתבעת עוסקת באספקת ושיווק מוצרי מזון, כאשר התובע עבד במחלקת הירקות של סניף עפולה של הנתבעת כעובד שעתי, בתקופה שבין יום 29.1.2012 ליום 10.2.2014, קרי – מעט מעל שנתיים.

3.התובע טוען כי ביום 10.2.2014 התרחש ויכוח בינו לבין מנהל הסניף, מר אלי אוחנה (להלן: "מר אוחנה"), במהלכו מר אוחנה קילל אותו מספר פעמים, ואף האשים אותו שהוא "גונב" שעות (להלן: "השיחה"). התובע טוען עוד, כי העלבון והפגיעה שהוא חש, גרמו לו לנטוש את עבודתו, וכי המדובר בנסיבות המצדיקות את התפטרותו בדין מפוטר.

4.הסעדים הנתבעים על ידי התובע הינם כדלקמן – פיצויי פיטורים בסך של 9,352 ₪, הודעה מוקדמת בסך של 3,884 ₪, ופיצויי הלנה של סכומים אלה, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪. כמו כן טוען התובע, כי הוא זכאי להפרשות פנסיוניות בגין התקופה שבין 7/2012 לבין 5/2013 ובסך מצטבר של 5,528 ₪.

5.הנתבעת מצידה טוענת, כי בתחילת עבודתו של התובע אצלה הוא מילא את תפקידו היטב, והיא אף אפשרה לו לצאת ללימודים, ולשלב אותם עם העבודה. הנתבעת אף אפשרה לתובע לעבוד שעות נוספות, והוציאה אותו לקורס מלגזנים על חשבונה.

אולם, בחודשים האחרונים לעבודתו של התובע בנתבעת, גמלה בליבו ההחלטה לעזוב את עבודתו בנתבעת, ומשכך הוא החל לעשות ככל שביכולתו כדי שהנתבעת תפטר אותו, החל לאחר לעבודה, להיעדר ממנה, לבצעה באופן חלקי ומשובש במהלך המשמרת ("שביתה איטלקית"), עזב באמצע המשמרת ללא אישור ותוך הותרת המחלקה ללא עובד וכיו"ב. הנתבעת טוענת עוד כי היעדרויותיו הרבות של התובע, ועזיבתו את המשמרות לאחר זמן קצר, נתמכות בדו"חות הנוכחות של חודשים ינואר ופברואר 2014.

6.הנתבעת טוענת גם כי ביום 10.2.2014, בעת שהתובע היה משובץ למשמרת, הוא הגיע לשיחה עם מנהל הסניף, מר אוחנה, ביקש ממנו מכתב פיטורים. כאשר דרישתו לא נענתה, הוא החל לקלל את מר אוחנה ונטש את הסניף. הנתבעת בתגובה פנתה לתובע במכתבים, מיום 16.3.2014 ומיום 29.3.2014, ודרשה ממנו לחזור לעבודה, ומשזה לא חזר, יש לראותו כמי שנטש וזנח את העבודה, ולפיכך הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

7.להלן הכרעת בית הדין בתביעה – ראשית, נתייחס לשיחה שנערכה ביום 10.2.2014, בין התובע לבין מר אוחנה, שהיא מוקד הדיון שלפנינו, והיא זו שגרמה לטענת התובע לעזוב את עבודתו. בדיון שנערך ביום 3.6.2015 בפני בית הדין נשמעו הצדדים ועדיהם, הוגשו ראיות (חלקן אף קודם לכן, במהלך ניהול התיק), וכן נשמעו סיכומי הצדדים. כמו כן, נשמעה הקלטת השיחה, שאף הוגש תמלול שלה לתיק בית הדין, וכן נחקרו התובע מחד ומר אוחנה מנגד, אודות השיחה.

8.קריאת תמלול השיחה, כמו שמיעת ההקלטה, מראים כי השיחה התחילה בויכוח בין התובע לבין מר אוחנה, אודות שעות העבודה של התובע, ועניינה בסוגיה מתי התובע יחתום על כרטיס הנוכחות. בשלב מסוים בתחילת השיחה, אומר מר אוחנה לתובע "מה אתה רוצה את כול העולם". כלומר, כבר בשלב זה, ניכר כי "החרפת" הטון של השיחה מתחילה מכיוונו של מר אוחנה.