ד"מ 24450-07-14 שביט נ' עמותת ספורט הפועל קריית שמונה

רקע עובדתי

1.התובע עבד עבור הנתבעת מחודש אוקטובר 2013 ועד לחודש יוני 2014 כמאמן כדורסל של קבוצות ילדים.

2.ביום 12.5.13 נחתם הסכם העסקה בין הצדדים, לפיו היה אמור התובע לאמן שתי קבוצות בשנת האימון 2013-2014. על פי הסכם זה, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע שכר חודשי של 1,500 ₪ וכן בונוס של 200 ₪ לכל קבוצה במידה ויגייס יותר מ-12 שחקנים לקבוצה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בהתאם לתנאי הסכם זה ובהתאם להרכב הקבוצות, היה התובע אמור לקבל שכר של 1,900 ₪ (להלן: "ההסכם הראשון").

3.ביום 1.9.13, פנו אל התובע נציגי הנתבעת וביקשו להפחית משכרו נוכח הקושי לעמוד בהתחייבות הכספית לפי ההסכם הראשון. בהתאם לכך, חתמו הצדדים על תוספת להסכם העסקה, לפיה שכרו החודשי של התובע יעמוד על סך של 1,800 ₪ (להלן: "ההסכם השני"). כמו כן, קבע הסכם זה כי במידה והנתבעת לא תעמוד בשאר התחייבויותיה בהתאם להסכם הראשון (כגון תשלום השכר במועדו), יבוטל ההסכם השני, וההסכם הראשון הוא שיעמוד בתוקף.

4.אין מחלוקת כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם להסכם הראשון שכן שכרו של התובע שולם בכל חודשי העסקתו באיחור, ובחודשים מסוימים לא שולם כלל.

5.בעקבות כך, הגיש התובע את התביעה שבתיק הנדון, במסגרתה דרש לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשי שכר, זכויותיו הסוציאליות בגין תקופת עבודתו וכן פיצוי הלנת שכר. יצוין, כי התביעה הוגשה בתחילה גם כנגד עיריית קריית שמונה, אולם בשלב מאוחר יותר ובהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד העירייה.

6.ביום 18.3.15 התקיים דיון מוקדם בתיק, במסגרתו הסתבר כי התובע מבקש לתקן את כתב התביעה על מנת לכמת את רכיבי התביעה שצוינו במסגרת כתב התביעה המקורי.

7.התובע הגיש כתב תביעה מתוקן ביום 12.4.15, ואילו הנתבעת בחרה שלא להגיש כתב הגנה מתוקן.

8.ביום 8.6.15 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק, במסגרתה העיד התובע וכן מר שמעון בן אבו, מנהל הנתבעת. הצדדים בחרו שלא לחקור זה את זה בחקירה נגדית אלא ביקשו להציג ולסכם את טענותיהם בעל-פה, בעיקר לעניין שאלת פסיקת הלנת השכר.