יאסר סמיראת נ' כמיארט אריאל

האם התובע פוטר? בין היתר כתוצאה של שאלה זו האם זכאי התובע להשלמת פיצויי פיטורים לדמי הודעה מוקדמת ולפיצוי בגין אי עריכת שימוע. בנוסף, האם זכאי התובע לתשלום יתרת ימי חופש ודמי חגים. אלו הסוגיות העומדות להכרעה במסגרת תביעה זו.

בתיק התנהלו שני דיונים מוקדמים בפני כב' הרשם חסנין (אחד מהם נקבע להוכחות אולם לא התקיים ככזה בשל שביתת קלדניות) ודיון הוכחות שהתקיים לפני ביום 1.2.17. התובע העיד מטעמו ומטעם הנתבעת העיד המנכ"ל והבעלים מר מוטי להט ("להט"). סיכומי הצדדים הוגשו בכתב כאשר סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 16.3.17. בחלוף המועד אשר ניתן לתובע להגשת תשובה מטעמו- מובאת הכרעה זו.

נסיבות סיום עבודתו של התובע:

הנתבעת הנה מפעל לייצור מוצרי ניקיון שונים. התובע הועסק כפועל בנתבעת החל מחודש פברואר 2013. יום עבודתו האחרון של התובע היה יום 19.1.14. אשר לאירועי אותו היום והימים שקדמו לו, התובע טוען כי ביום 16.1.14 אשר היה יום חמישי בשבוע, אירעה לו תאונת עבודה במהלכה נפגע מחומר כימי. לטענתו, העובדה שפנה להחליף את בגדיו ולהתנקות באמצע יום העבודה העלתה את חמתו של מנהל העבודה מר מוחמד קאסם.

עיון בדו"ח הנוכחות הממוחשב מעלה כי התובע עבד באותו יום עד לשעה 16:15, יום עבודה מלא.

לטענת התובע (עמ' 7 שורה 20 לפרוטוקול), ביום ראשון 19.1.17 אסף מנהל המפעל, אדגר, את כל העובדים והבהיר להם כי עליהם לציית למוחמד קאסם. לאחר מכן, לדברי התובע, הודיע לו אדגר כי הוא אינו מעוניין שימשיך בעבודה. כתוצאה מכך עזב התובע את המפעל. דו"ח הנוכחות מתעד כי התובע עבד באותו יום עד השעה 10:30 בבוקר.

לגרסת מר להט (עמוד 12 שורה 10), פנו אליו ביום 16.1.17 מוחמד קאסם ואדגר, בטענה שמר קאסם מצא את התובע מחליף בגדים והתפתח ויכוח בניהם. לדבריו התלוננו השניים כי התובע אינו מעוניין לעבוד ואינו סר למרות וביקשו לטכס עצה מה לעשות בו. סיכום הישיבה, לגרסת להט, היה כי ייערך ביום ראשון כנס עובדים בו יחודדו נהלי העבודה.

ביום 19.1.17 לא היה מר להט נוכח בכינוס העובדים עצמו, אולם לטענתו התובע ניגש למשרדו, לדבריו, לאחר האירועים אמר שלום ולהתראות ואף ציין כי עובדי הנתבעת גונבים אותו ויצא מן המפעל.

לדברי להט (עמ' 15 שורה 17), התובע לא הוזמן לשימוע שכן לא הייתה כל כוונה לפטר אותו. גם ביום העבודה האחרון של התובע כל כוונתה של הנתבעת הייתה להסביר לכולם את הנהלים ולא להביא לפיטוריו של איש. לאור זאת גרסת הנתבעת היא כי התובע התפטר ולא פוטר.

בשאלה זו של נסיבות פיטוריו של התובע הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו לשכנע כי פוטר. יתרה מכך, העדפתי בעניין זה את גרסת הנתבעת כפי שאפרט: