ד"מ 1535-01-16

לפניי בקשת התובע למתן צו לקבל שיחות יוצאות ונכנסות למנוי שלטענתו היה בשימושו.

הבקשה המקורית הוגשה לגבי תקופת ההעסקה הנטענת (1/2015 -9/2015).

בקשה חוזרת בצירוף פסיקתא לחתימה הוגשה בהתייחס לתקופה 2014 – 2015.

הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה החורגת מתקופת ההעסקה הנטענת. לטענתה יש לדחות את הבקשה עקב ניסיון חסר תום לב מצד התובע לשנות את בקשתו המקורית מבלי לציין כך במפורש.

ולהכרעתי –

למעשה מדובר בבקשה להורות לצד ג' (חברת הסלולאר) להמציא מסמכים אשר ברשותו ונטען שיש להם רלבנטיות להליך זה.

בסוגיית גילוי מסמכים נקבע כי שאלת הרלבנטיות תוכרע על פי המחלוקת שבין הצדדים.

בתביעה נטען כי התובע הועסק אצל הנתבעת 1 בתקופה 1/2015 עד 9/2015.

בתצהיר נטענה טענה זהה.

לא מצאתי כי יש רלבנטיות לשיחות שבוצעו ממכשיר הטלפון הנייד של התובע בשנת 2014.

הנתבעת 1 מסכימה למתן צו לתקופת ההעסקה הנטענת בלבד.

יש לאפשר לתובע לנסות להביא ראיות אשר עשויות לקשור בינו לבין הנתבעות בתקופה שבמחלוקת (ראה בר"ע 44473-06-15 ABRAHA נ' פסגות פ.ס. חברת בנייה, ניתן ביום 7/9/15). כמובן כי שאלת המשקל שיש לתת לראיות הללו היא שאלה נפרדת אשר תוכרע במסגרת פסק הדין הסופי לאחר שמיעת מלוא העדויות.

לכן יש מקום להיעתר לבקשה לתקופה 1/2015 עד 9/2015 בלבד.

לא שוכנעתי כי מתן צו לתקופה קודמת יסייע לבירור האמת בתביעה זו כאשר לא נטען דבר לגבי קשר בין הצדדים להליך זה במהלך שנת 2014 או לאחר 9/2015.