ד"מ 13510-03-16 mohamed awadiya said נ' וי.אי.פי. ניקיון ואחזקה 2012 בע"מ ואח'

לפני בקשת התובעת כי הנתבעת תגלה את הסכם ההתקשרות בינה לבין מרכז העלית והספורט אוניברסיטת תל אביב, שם הועסקה התובעת, וזאת לצורך הוכחת מהות ההתקשרות בין הצדדים באופן שישפוך אור על צווי ההרחבה החלים על הנתבעת.

בכתב ההגנה הנתבעת מכחישה את חלות צו ההרחבה בענף הניקיון ומתנגדת לחשיפת ההסכם בטענה שאינו רלוונטי להליך שכן אין מדובר במקרה של מזמינת שירות ובכל מקרה מדובר במסמך חסוי שיש בו פגיעה בפרטיות של צד ג'.

בתשובתה חזרה התובעת על הצורך בהוכחת מהות ההתקשרות וכן ציינה כי מסכימה להשחרת תנאים מסחריים וב"כ התובעת התחייב לא לעשות כל שימוש במסמך זה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

בהלכה הפסוקה נקבע העיקרון בעניין גילוי מסמכים - "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 11, פרק 11 בעמ' 8).

עלינו למעשה לבחון מה הזיקה של החומר אותו מבוקש לגלות לסוגיה שלפנינו וכן מה מידת תרומתו של הגילוי לקידום בירור המחלוקת בתיק.

דיון והכרעה