צבי נ' וקנין ואח'

התובע הגיש תביעה לקבלת זכויות המגיעות לו מהנתבעות, לטענתו, בגין תקופת העסקתו אצלן שנמשכה כחודשיים בלבד.

טענות התובע

1.התובע טען כי עבד אצל הנתבעות מיום 27.6.2016 ועד ליום 7.9.2016 וכי סוכם בינו לבין הנתבעות כי ישולם לו שכר חודשי בשיעור 4,800 ש"ח וכן תוספת במזומן בגובה 200 ש"ח.

2.התובע הועסק על ידי הנתבעות כסוכן מכירות שטחי פרסום ולטענתו אף חילק בעצמו בימי שישי את המקומונים בהם מכר ללקוחות שטחי פרסום. לטענת התובע סוכם עימו, כי בעבור חלוקת העיתונים יקבל סך של 250 ש"ח לכל יום חלוקה.

3.עוד ציין התובע, כי מעולם לא קיבל תלושי שכר. בעבור 4 ימי העבודה בחודש יוני 2016 קיבל שכר בסך 680 ש"ח בהמחאה שהעתקה צורף לכתב התביעה, בגין חודש יולי 2016 קיבל שכר בגובה 4,800 ש"ח בתוספת 200 ש"ח במזומן, בהמחאה שהעתקה צורף כנספח לכתב התביעה. שכר העבודה לחודשים אוגוסט וספטמבר 2016 לא שולם לו לטענתו.

4.בנוסף טען התובע, כי הנתבעת לא שילמה לו עבור ימי חלוקת העיתונים, סך של 7 במספר, בגינם זכאי לתשלום בגובה 1,750 ש"ח.

טענות הנתבעות

5.הנתבעת 2 טענה כי היא בעלת רשת עיתונים וכי הנתבעת 1 היא זכיינית של הנתבעת 2 מכח הסכם זכיינות שנחתם ביניהן הקובע, בין היתר, כי לנתבעת 2 אין כל אחריות לעובדי הנתבעת 1 ולא מתקיימים בין הנתבעת 2 לעובדי הנתבעת 1 יחסי עובד ומעביד.

6.הנתבעת 2 ציינה, כי אמנם ליוותה את הנתבעת 1 למפגש במשרד ב"כ התובע אלא שאין בכך כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובע ואף לא משום העסקה משותפת.

7.הנתבעת 1 ציינה בכתב ההגנה, כי בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה הוציאה לאור את העיתון "זה מה יש" בפתח תקווה, שהנתבעת 2 היא בעליו, וכי בינה לבין הנתבעת 1 נחתם הסכם זכיינות.