ד"מ 10134-09-15

1.ביום 7.9.2015 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעת. ביום 24.9.2015 הוגשה על ידה בקשה לתיקון כתב התביעה ובהתאם להחלטת חברתי, כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ, קיבל בית הדין את הבקשה וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 6.12.2015.

2.ביום 21.1.2016 הגישה התובעת הודעה לביה"ד לפיה מסרה לנתבעת את כתב התביעה ביום 15.1.2016 וצרפה להודעתה אישור מסירה.

3.ביום 28.2.2016 הגישה הנתבעת בקשה לדחיית ישיבת הגישור שהיתה קבועה לאותו היום מן הטעם, כלשונה, ש"שני הצדדים עושים את מירב המאמצים בימים אלו לחתום על הסכם פשרה". קבעתי, איפוא, כי על הנתבעת להודיע לבית הדין עד ליום 7.3.2016, האם הגיעו לפשרה והוריתי על דחיית הדיון.

4.דא עקא, בשעה המיועדת לקיום ישיבת הגישור התייצבה התובעת בבית הדין וטענה כי כלל לא מתנהל משא ומתן בין הצדדים וכי מאז ה 18/1/2016 עושה התובעת מאמצים להגיע עם הנתבעת לפשרה אך אינה מצליחה.

5.בהחלטתי, כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 28.2.2016 קבעתי, כי ככל שיתברר שישיבת הגישור נדחתה על דעתה של הנתבעת בלבד אשקול חיובה של הנתבעת בהוצאות ישיבת הגישור שלא התקיימה.

6.עד היום, על אף שכתב התביעה הומצא לנתבעת – הן לאור קיומו של אישור המסירה בתיק בית הדין והן לאור הבקשה שהוגשה על ידי הנתבעת לדחיית ישיבת הגישור, עליה נודע לה, לכאורה, מכתבי בי-דין שנמסרו לה – לא הוגש על ידה כתב הגנה.

7.בנסיבות הענין ניתן בזה פסק דין בהעדר הגנה על יסוד כתב התביעה המתוקן.

8.כמו כן תשא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

9.ככל שבהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008 התקיימו התנאים המזכים את התובעת בהחזר אגרה, תושב האגרה או כל חלק הימנה לתובעת.