ד' ו-ס' נ' רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים

ד' וס', המערערים, נישאו לפני עשר שנים, ופתחו בהליך להכרה בזוגיות שלהם בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים. הרשות הכירה בזוגיותם וס' אף קיבלה אשרה במהלך ההליך המדורג, במהלך למעלה משלוש שנים. אלא שאז עברו השניים להרצליה, והיה עליהם להמשיך בהליך מול לשכת הרשות בהרצליה, מאז, ובמשך שנים מבקשים מהם מסמכים שונים, שככל הנראה הוגשו בשעתו ללשכה בירושלים ואבדו. הרשות מתנה את המשך ההליך בהצגת אותם מסמכים, וערר שהוגש בהקשר זה נדחה.

מכאן הערעור שלפניי, על פסק דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין דותן ברגמן, ערר (ת"א) 2400-21 מיום 28.06.21), שבמסגרתו נדחה על הסף ערר שהגישו המערערים על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) מיום 22.04.21, לסרב לבקשתם לפתיחת הליך מדורג משום שלא המציאו את המסמכים שהתבקשו להמציא. הערר נדחה על הסף בנימוק שהוגש טרם מיצוי ההליכים על דרך הגשת ערר פנימי על החלטת הרשות.

עיקרי העובדות שאינן במחלוקת

1. המערערת היא אזרחית מולדובה, ילידת 1966 ונשואה בנישואי אל סלבדור מיום 27.07.2012 למערער שהינו אזרח ישראלי יליד 1957. לשניהם יש ילדים מנישואין קודמים. המערערת נכנסה לראשונה לישראל ביום 12.02.2004 באשרת עבודה ב/1 כעובדת בענף הסיעוד. היא הועסקה אצל 4 מעסיקים שונים, ורישיונה הוארך מעת לעת עד למועד סיום העסקתה ביום 31.12.2007. בתקופה זו יצאה מישראל מספר פעמים לתקופות שונות בכפוף לרישיונה.

    

2. ביום 16.07.2007 נישאה המערערת למר יורי יעקובוב בקפריסין, וכאזרח ישראלי הוא הגיש עבורה בקשה למתן מעמד מכח נוהל איחוד משפחות, וניתן לה רשיון כללי ב/1 כבת זוג לשנה. ביום 15.07.2008 ניתן למערערת רשיון ארעי א/5 כחלק מההליך המדורג, אשר הוארך מעת לעת עד ליום 15.07.2010. ביום 9.6.2010 פנה מר יעקובוב אל הרשות בבקשה לסיים את נישואיו למערערת, ובהתאם לכך בוטל ביום 14.05.2010 מעמדה של המערערת. ביום 15.06.2011 הותרו הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.

    

   המערערת טוענת כי יחסים זוגיים אלה היו אלימים, לרבות איומים מצד יעקובוב כי יסלקה מהארץ אם לא תיענה לדרישותיו, והיא אף הגישה תלונה במשטרה בעקבות אלימות פיזית שהפעיל כלפיה. על רקע זה ביקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטאריים לה ולבנה (שאינו ילדו של יעקובוב ושהיה בזמנו קטין), אך סורבה ביום 5.1.2011. עתירה מנהלית שהגישה בבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה, אך פסק הדין תוקן לאחר מכן והותר לה להיכנס לישראל ברשיון ב/2 לצוך דיון משפטי בינה לבין מר יעקובוב.

    

3. ביום 14.09.2011 יצאה המערערת מישראל ושבה אליה לאחר שמונה ימים ברשיון ביקור ב/2, שהוגבל עד לתאריך 22.12.2011, שלאחריו נותרה לשהות בישראל ללא שהסדירה את מעמדה.

   ביום 27.07.2012 נישאו המערערים בנישואי אל סלבדור, וביום 3.1.2013 הגישו המערערים בקשה לפתיחת הליך מדורג להכרה במעמד המערערת כבת זוגו של המערער, ד.ד., מכוח נישואיהם. ביום 1.9.2013, לאחר שנערכו להם ראיונות והוגשו המסמכים שנדרשו, ניתן למערערת רשיון ב/1 כללי לבת זוג במסגרת זו. רשיון זה הוארך מעת לעת. הרשות בסיכומיה נמנעת מלציין את משך התקופה בה הוארך רישיונה של המבקשת במסגרת ההליך המדורג, אולם, עולה כי במהלך כארבע שנים (מיום 3.1.13 עד ליום 26.12.16) התנהל ההליך המדורג כסדרו.