ד' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן :

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופטת מיכל פריימן ונציגי הציבור מר אלי עשור שעבין ומר נחום שויצקי; ב"ל 39541-03-18), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר באירוע מיום 20.8.2017 כפגיעה בעבודה.

   רקע ופסק דינו של בית הדין האזורי:

2. המערער מתגורר בבניין דו קומתי, כאשר בקומה התחתונה גרה אחותו, והוא מתגורר בקומה העליונה. ביום 20.8.2017, בעת ששב המערער מעבודתו לביתו, הוא נפל בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירתו ונפגע (להלן – האירוע התאונתי).

3. בית הדין האזורי ציין כי מעדותו של המערער עולה כי מדובר במבנה דו קומתי, השייך רק לו ולאחותו; עת נשאל מי מנקה את חדר המדרגות השיב כי "אשתי מנקה את החלק שלנו ואחותי את החלק שלה"; אין מחדר המדרגות עלייה לגג, אלא ניתן לעלות לגג מהמרפסת של דירתו.

4. בית הדין האזורי קבע כי על פי ההלכה שנקבעה בעניין רונן [עב"ל (ארצי) 19/99 המוסד לביטוח לאומי – רונן, פד"ע לז 721 (20.2.2002)] המבחן הקובע אם יש לראות את האירוע התאונתי כפגיעה בדרך מהמעון לעבודה (או מהעבודה למעון) הוא מבחן השליטה בסיכוני הדרך, ועת ניתן לייחס למבוטח בלבד את השליטה בסיכונים אלה, יש לסווג את "התחום האפור", דהיינו תחום החצרים שמחוץ לדלת המעון והסמוכים אליו, כחלק ממעונו של המבוטח.

5. אשר לעניינו של המערער קבע בית הדין האזורי כך:

   1. העובדה שהבניין רשום כבית משותף והמדרגות אינן מוצמדות רישומית למערער אין בה לבדה כדי להכריע בשאלה אם התאונה אירעה בתחום המעון או בדרך למעון.

   2. בענין עטיה [עב"ל (ארצי) 1515/04 עטיה – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2007)] עליו ביקש המערער להסתמך דעתו של השופט צור שהסתייג מהלכת רונן הייתה דעת מיעוט, ובסופו של יום הוא הצטרף לדעת הרוב למען יציבות ההלכה.

   3. התאונה שאירעה למערער כאשר נפל במדרגות הסמוכות לדירתו אירעה בתחום מעונו הפרטי, הצמוד לדירתו, בשטח שהוא נהג בו מנהג בעלים, ולמערער הייתה שליטה מלאה על הסיכונים שבו ועל מצב תחזוקתו. כך, על פי עדות המערער, את המדרגות, "את החלק שלנו" בלשון המערער, מנקה אשתו של המערער, בעוד שאת המדרגות לדירה בקומה מתחת, בה מתגוררת אחותו של המערער, "את החלק השלה" בלשון המערער, מנקה האחות. המדרגות המובילות לדירתו של המערער אינן נדרשות לדיירת הנוספת – האחות, ואין בסיומן כל גישה לגג, ולצורך גישה לגג יש לעבור דרך דירתו של המערער וכמובן ברשותו.