פסק דין
תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי טיפול רשלני לכאורה שבוצע על ידי הנתבע ברכבו של התובע. בהתאם להסכמת הצדדים ניתן פסק הדין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
בעלי הדין:
1.התובע, מדריך טיולים במקצועו, היה בזמנים הרלוונטיים, הבעלים של רכב מסוג ניסאן טראנו משנת ייצור 1997 ובעל מ.ר. 28-232-16 (להלן- "הרכב") .
2.הנתבע היה בזמנים הרלוונטיים, הבעלים של מוסך "שושני מוסך כפר שמואל" וחבר באיגוד המוסכים.
מערכת היחסים בין הצדדים:
3.ביום 31.7.06 לאחר בילוי משפחתי, לא הצליח התובע להניע את הרכב ונאלץ לגררו למוסך. התובע הגיע למוסך הנתבע והנתבע המליץ לו לתקן את המנוע. לאחר שקיבל הסכמת התובע החל הנתבע לתקן את הרכב וביום 9.8.06 סיים לתקנו. ביום 23.8.06 שב התובע למוסך בשל תקלה במגדש הטורבו. ביום 25.8.08 החליף התובע את מנוע הרכב וביקש מהנתבע להשיב לו את כספו. הנתבע סרב להשיב לתובע כסף, ולכן פנה התובע להליך בוררות באיגוד המוסכים. כעבור שנה ביקש התובע לבטל הליך בוררות והגיש תביעה קטנה כנגד הנתבע. לאחר שמיעת ההוכחות וקבלת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, אשר לא תאמה את צפיותיו של התובע, מחק התובע את תביעתו בבית משפט לתביעות קטנות וביום 23.10.12 הגיש תביעה זו.
טענות הצדדים:
4.לטענת התובע, טיפול הנתבע ברכב היה רשלני, התיקון הנדרש לא בוצע מלכתחילה והטיפול שבוצע גרם לנזקים נוספים ברכב. לאחר שהרכב יצא מהמוסך צריכת השמן והדלק של הרכב עלתה, עשן סמיך נפלט ממנו והוא נכשל במבחן הרישוי השנתי בעקבות כך. בנוסף מהרכב החל לצאת רסס שמן ומהמנוע החלו להישמע רעשים. הטיפול הלקוי במנוע הרכב הוביל לתקלה במגדש הטורבו ולתקלות חוזרות ונשנות במשך שנתיים, אשר פסקו עם החלפת המנוע כפי שהומלץ לתובע לבצע מלכתחילה על ידי מוסך "פז". לטענת התובע במהלך שנתיים אלו הפסיד ימי עבודה רבים והכנסות, ונגרמו לו עגמת נפש והוצאות כספיות גבוהות, אך הנתבע סרב לפצותו עקב כך. לדבריו נאלץ לבטל הליך הבוררות עקב התנהלות איגוד המוסכים, אי סדרים והתפטרותו של אחד הבוררים. סך כל נזקיו מסתכמים בסך של 83,853 ₪ ועל הנתבע מוטלת החובה לפצותו בגין מלוא הנזקים שנגרמו לו.
5.לטענת הנתבע, התובע השתהה עם תביעתו מעל 7 שנים ויש לסלק התביעה על הסף מחמת שיהוי. לנתבע נגרם נזק ראייתי בכך שנמנע ממנו להציג ראיות שהיו ברשות התובע. מומחה התובע לא בדק את הרכב. התובע ניהל הליכים קודמים והפסיק אותם כאשר הבין שטענותיו עומדות להדחות, ובכל פעם הגדיל את סכום התביעה. תביעת התובע מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט לאחר שהוגשה מחדש, למרות השלב המתקדם אליה הגיעה התביעה הקטנה. בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות קבע המומחה מטעם בית המשפט מר שמעון שפי, שלא מצא דופי בעבודת המוסך ולא נפל פגם בהתנהגות הנתבע. בנוסף לטענתו בין הצדדים קיים הסכם בוררות תקף. לגופו של עניין טען הנתבע, כי התובע אישר כל אחד משלבי העבודה, ביקר במוסך וראה את תהליך התיקון וההרכבה. לדבריו לאחר מכן הופעל המנוע והורץ במקום ואף בוצעה נסיעת מבחן ובדיקה חוזרת. בסיום הטיפול הונחה התובע לבצע הרצה למנוע ולשוב בעוד 500 ק"מ על מנת להחליף שמנים ואף ניתנה לו אחריות ל-5,000 ק"מ או שלושה חודשים. כמו כן כבר אז שאל התובע את הנתבע "מה מצב הטורבו" וייתכן כי כבר אז היה מודע התובע לתקלה קיימת בטורבו, אך המוסך לא התעסק ולא נגע בחלק זה כיוון שלא היה תקול. התובע נסע ולא התלונן על בעיה כלשהי אלא לאחר שנסע כבר 1,846 ק"מ חזר בשל כשל בטורבו. בהמשך ביקש התובע מהנתבע לפרק את הטורבו ושב עם טורבו שטען שהוא טורבו חליפי וביקש מהנתבע להרכיבו. הנתבע הבהיר לתובע שלא יוכל לתת לו אחריות על הטורבו כיוון שהוא שופץ או נקנה במקום אחר. בהמשך שב אליו התובע והנתבע תיקן את רכבו, ולמרות שהתיקון בוצע בהצלחה אמר לו התובע שהוא מתכוון להתלונן נגדו בוועדה הטכנית של איגוד המוסכים וזאת משום שהרכב מזייף, לא נוסע טוב מעשן קשה וצורך דלק יתר על המידה. הנתבע בדק את הרכב ולא הבחין בזיופים, רעשים או עישון. יחד עם זאת הנתבע ביצע החלפה של תושבת המנוע, המצמד ובורג עיגון למוט פיתול שהיה לא מתאים לא מקורי והיווה סכנה חמורה להמשך הנסיעה ברכב. למרות שלא הייתה כל טענה לעניין חלקים אלו התובע תבע גם בגינם. מהבדיקות במוסך שירות ארצי ברנו ניסאן ניתן לראות שהתיקון בוצע ברמה גבוהה והתאים לדרישות יצרן הרכב. ומכלל הראיות עולה שהתובע מטעה את בית המשפט וטענותיו תמוהות.
ההסכמה הדיונית:
6.בדיון שנערך ביום 26.12.13 הסכימו הצדדים לכך שיינתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ולאחר מכן יגישו הצדדים את סיכומיהם. ואכן הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וסיכומים.
דיון ומסקנות:
7.לאחר שקראתי בעיון את כתבי הטענות, התצהירים, תיקי המוצגים לרבות חוות הדעת והמסמכים הקשורים להליכים הקודמים ואת סיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להדחות.
סוף דבר:
לאחר כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבע.
התובע ישלם לנתבע כדלקמן:
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
שכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוספת רבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. שכ"ט עו"ד נקבע בסכום מופחת עקב כך שהתובע הסכים למתן פס"ד לפי סעיף 79א' וחסך מהצד שכנגד הליך משפטי ארוך.
ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ד, 15 יוני 2014, בהעדר הצדדים.