גרתי נ' גלבוע

פסק דין

תביעה כספית על סך 1,386 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו למכוניתה של התובעת בתאונת דרכים בין מכונית הנתבע למכונית התובעת.

הנתבעת אינו חולק על אחריותו לתאונה. טענותיו הן שהנזק לא הוכח ושהיה על התובעת לתבוע את חברת הביטוח שלו ולא אותו.

אשר לטענה השנייה אין בה מאומה. הניזוק רשאי לתבוע את המזיק ואין הוא חייב לפנות למבטחו של המזיק. למזיק תמיד הברירה להעביר את מסמכי התביעה למבטחיו ולדרוש מהם שיממשו את חובתם להתגונן בשמו ולקבל על עצמם כל סכום שיחוייב בו. לא שמעתי ולא קראתי שום הסבר מפי הנתבע לכך שלא העביר את התביעה לטיפולה של חב' הביטוח שלו, אולם זהו עניינו ואין בזה כדי לשנות דבר מהתוצאה שעלי להגיע אליה.

דיני הנזיקין מחייבים מזיק בפיצוי על נזקו של הניזוק, בין שהמזיק מבוטח ובין שלא.

נותרה רק השאלה של הוכחת גובה הנזק. התובעת צירפה לכתב תביעתה הצעת מחיר שסכומה עומד בדיוק על סכום התביעה. לדבריה תיקנה את הרכב בינתיים באותו מוסך על פי אותה הצעה, אולם טרם שילמה ולכן אין בידיה עדיין חשבונית.

תמונות הנזק הוצגו בפני, הועברו לעיונו של הנתבע ולא שמעתי הסתייגות כלשהי מפיו.

על פי הניסיון המצטבר בסוג הזה של נזקי רכוש לרכב המתבטאים בפגיעות במגן האחורי מצריכים גם צביעה, סכום הצעת התיקון המצורפת לכתב התביעה סביר לחלוטין. אינני יכול להימנע מלהוסיף שאילו היה מתערב בעניין מבטח, היתה העלות הכוללת נעשית גבוהה יותר, מכיוון שהניסיון מלמד שחברת ביטוח לעולם תפעל בדרך הכוללת גם בדיקת שמאי שעלותה בכל מקרה עלולה להיות גבוהה יותר מהחסכון האפשרי בעלויות התיקון, אם בכלל היה ניתן לחסוך משהו בעלויות אלה.

אוסיף כי אני מאמין לתובעת שעשתה רושם אמין ביותר, כי אכן תיקנה את הרכב באותו מוסך וכי אכן הסכום שיהיה עליה לשלם עבור התיקון הוא הסכום שתבעה.

התוצאה היא כי אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,386 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (20/7/09).

עוד אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות המשפט בסך 250 ₪, אף הם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20/7/09.

התשלום יבוצע לא יאוחר מיום 11/4/2010, ולאחר מועד זה רשאית התובעת לפתוח תיק הוצאה לפועל אם לא תקבל את כל הכספים המגיעים לה על פי פסק דין זה.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר.

ניתן היום, י"ח אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.