גרציאני שולמית ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

1.הנאמן, בהסכמת בנק הפועלים – הנושה המובטח, מבקש להורות על חידוש הליכי מימוש ומכירה של דירת המגורים של החייבת, זאת לאחר שבהמשך לדיון שנערך ביום 2/4/12 ניתנה לחייבת האפשרות לנהל מו"מ במשך 45 יום, אך לא הוגשה כל הצעה מקובלת להסדר למרות ארכות שניתנו לה בהסכמת הנאמן.

2.החייבת בתגובתה מבקשת לדחות את הבקשה.

מציינת, כי היא ובא כוחה הגיעו פעמיים למשרד הנאמן והעלו הצעות כספיות, אשר כולן נדחו ע"י הנאמן כיון שטען, כי משתלם יותר לממש את הדירה.

בתגובה צוין, כי עפ"י חוו"ד השמאי שנשכר ע"י הנאמן, שווי הדירה כפנויה הוא 1,360,000 ₪, וכתפוסה – 540,000 ₪. לאחר ניכוי 15% בגין העובדה שמדובר במימוש מהיר, וניכוי משכנתא בסך של כ- 400,000 ₪, אין כדאיות במימוש הנכס, שכן:

א)לבעלה של החייבת מגיע מחצית מהתמורה כיון שמדובר ברכוש משותף למרות שהדירה רק ע"ש החייבת.

הדירה נרכשה ע"י בני הזוג, ומומנה גם מכספים ומניות של בעלה של החייבת, וכן ממשכנתא שנלקחה ע"י החייבת ובעלה.

נטען, כי הדירה נרשמה ע"ש החייבת בלבד משיקולי מס.

ב)הדירה צריכה להימכר כתפוסה.

לו תימכר הדירה ששוויה המל כתפוסה במימוש מהיר הוא 495,000 ₪ אזי בניכוי המשכנתא וכן מדור חלופי בין 50,000 ₪ ל- 100,000 ₪, ישארו בידי הנושים סכומים לכל היותר בעשרות אלפי שקלים.

החייבת טוענת, כי הציעה כהסדר לשלם 200,000 ₪ בנוסף לסכום המצוי בקופת הפש"ר (כ- 170,000 ₪ סכומים אלו יגוייסו ע"י ילדיה.

סכומים אלו גבוהים בהרבה מהסכומים שיקבלו הנושים לו תמומש הדירה.

3.הנאמן בתשובה לתגובה מדגיש, כי הדירה תימכר כ"פנויה" ולא כ"תפוסה", שהרי בענייננו אין מדובר בזכות רשומה של בעלות או חכירה לדורות (אלא רק בהערת אזהרה) ועל כן, לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94 פרמינגר נ' הנאמן על נכסי חוה ויוסף מורפד"י נ (5) 111), אין להחיל את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר בעניננו.

הנאמן מפנה גם להחלטתו של כב' השופט ברנר בעניין דומה. (פש"ר 456/97 עו"ד זפט נ' אטיאס . ניתן ביום 1/2/11).

בנסיבות אלו, הרי שחלה הוראת סעיף 86 א' לפקודת פשיטת הרגל ולא חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וממילא הדירה תימכר כפנויה.

זאת ועוד, לבקשה הצטרף הנושה המובטח, בנק הפועלים בע"מ.

עפ"י החוזה בין החייבת והנושה המובטח, ויתרה החיבת במפורש על ההגנות הקבועות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 86 א' לפקודת פשיטת הרגל.

הלווים של הנושה המובטח הם גם החייבת וגם בעלה.

כמו כן, החייבת ובעלה אינם זכאים עפ"י ההסכם עם הנושה המובטח לדיור חלוף ולחלופין, יש לדאוג לחייבת ולבעלה למקום מגורים סביר חלופי. (יש לזכור, כי לבעלה של החייבת יש דירת מגורים נוספת ברחוב חנה אברך 18 רחובות).

לפיכך, גם אם לצורך ההכרעה בשאלה מי קודם למי (בעלה של החייבת או הנושים בדין רגיל), יהיה צורך בשמיעת ראיות, הרי שבל מקרה וגם אם יוצאים מנקודת מוצא ולפיה מחצית התמורה תגיע לבעלה של החייבת, עדיין נשאר לנושים, לאחר ניכוי משכנתא לבנק הפועלים, סכום של כ- 378,000 ₪. (ראה פירוט בסעיף 20 לתשובת הנאמן).