גרניט (1992) החברה הצפונית לייצור ושיווק מוצרי בני נ' אחים שגראוי ייזום ובניה בע''מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן בתיק זה.

1.פסק הדין ניתן ביום 13.3.13 והוא כולל חיובים כספיים בלבד של המבקשים כלפי המשיבה.

2.על פסק הדין הוגש ביום הינתנו ערעור לבית המשפט המחוזי, וכן הוגשה הבקשה דנן לעיכוב ביצועו כאמור.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה, בציינה כי לא ניתן כל טעם לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי.

4.תק' 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי -

"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

5.עיכוב ביצועו של פסק דין יתאפשר בהתקיים שני תנאים מצטברים: מאזן הנוחות, קרי: הוכחת הקושי בהשבת המצב לקדמותו, במידה ופסה"ד יבוצע והערעור לגביו יתקבל; והוכחת סיכויי הערעור (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 527).

6.אשר למאזן הנוחות: הלכה היא כי כאשר פסק הדין כולל חיוב כספי גרידא, אין נוטים לעכבו, אלא במקרים חריגים (וראה: ע"א 4308/12 בית חולים מקאסד נ' שריתח ואח' ניתן ביום 5.6.12).

7.במקרה דנן, לא מצאתי כל טיעון של ממש של המבקשים, כי במידה וערעורה יתקבל לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו. בקשתם של המבקשים סובבת כולה סביב שגיאות בפסק הדין, לטענתה, אשר באות בגדר בחינת סיכויי הערעור.

8.משלא התקיים התנאי הראשון, אין מקום לבחינת קיומו של התנאי השני, מה גם שראוי, כי בחינת סיכויי הערעור תעשה ע"י ערכאה הערעור, ולא ע"י הערכאה הדיונית, אשר נתנה את פסק הדין.

9.כן לא מצאתי להתייחס לטענות המבקשים לעניין ניהול הדיון או לתוכנו פסק הדין, ודי באמור בתגובת המשיבה בעניין זה. אציין רק, כי מוטב היה, לטעמי, לו היו המבקשים נוקטים בלשון נקייה יותר; הדבר לא היה מחליש מעוצמתן של טענותיהם, אלא רק נותן נופך מכובד יותר וענייני לדברים שהם מבקשים להעלות לדיון, כפי שראוי היה שיעשה.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית. אני מחייבת את המבקשים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבה בגין הגשת התגובה לבקשה בסך של 2,500 ש"ח.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: