גרינשטיין נ' אשמר ואח'

פסק דין

תביעה זו דינה להתקבל.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בכביש צר אשר בו שני מסלולי נסיעה, כל מסלול לכוון אחר.

התובע היה בנתיב נסיעתו במורד הכביש, כאשר מאחוריו עמדו כלי רכב נוספים השייכים לאותה קבוצה ובאחד מהם היה העד מטעם התובע.

ככל הנראה התובע ביקש להיכנס לחנייה שהיתה מימין. בפועל, הוא לא נכנס לאותה חנייה, שכן הכניסה לחנייה היתה עמוסה והנתיב בכוון הנסיעה של התובע היה חסום.

בין אם התובע אכן ניסה להיכנס לחנייה, כגירסת הנתבעים, ובין אם התובע לא ניסה להיכנס לחנייה – כך או אחרת לא הועלתה הטענה כאילו התובע עבר לנתיב הנסיעה הנגדי.

לגירסת הנתבע, התאונה ארעה כאשר התובע היה בשולי הכביש מצד ימין וכאשר הוא ביקש להשתלב בחזרה בנתיב הנסיעה.

לגירסת הנתבע הוא נסע במורד הכביש, בנתיב נסיעתו והתובע, בעת שביקש להשתלב פגע בו בחלק האחורי של רכבו.

כדי שאוכל לקבל את גירסת הנתבע התנאי הוא כי רכב הנתבע היה אחרי רכב התובע. קרי, שלפני רכב הנתבע לא היה רכב אחר אשר חלף על פני התובע.

אפשרות זו נסתרת בעדות העד מטעם התובע, כאשר מתברר שהיה מדובר בשורה של מכוניות אשר היו שייכות לאותו הטיול, כלומר מי שהיה אחרי רכב התובע היה רכב העד ולאחריו היו כלי רכב נוספים, והנתבע לא היה ביניהם.

במצב דברים זה גירסתו של התובע סבירה יותר, כאשר התובע טוען כי נתיב נסיעתו היה חסום והנתבע עקף את טור המכוניות בנתיב הנסיעה הנגדי והתאונה ארעה כאשר הוא ביקש לחזור לנתיבה הנסיעה.

יוער כי התמונות אשר הגיש התובע תומכות בגירסת התובע שכן על פי הנזק ברכב התובע אין מדובר במכה אלא בניתוק של חלק מן הטמבון, תוך שפשוף הפינה של הטמבון. מיותר לציין כי לו היתה גירסת הנתבע נכונה, היה צריך להיות הנזק ברכב התובע מסוג מכה, שכן על פי גירסת הנתבע רכב התובע הוא זה אשר פגע ברכבו.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה במלואה ומורה לנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 2,679 ₪. סכום זה כולל 500 ₪ עבור הטירדה שנגרמה לתובע ו- 500 ש"ח נוספים כהוצאות משפט. אני דוחה את התביעה בגין עוגמת הנפש.

ניתן והודע היום ט"ז אדר ב תשע"א, 22/03/2011 במעמד הנוכחים.

אביב מלכה , שופטת

הוקלד על ידי: אפרת טוביה