גרינצייג נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על החלטת בימ"ש לתעבורה בחיפה, אשר ניתנה ביום 16/2/11 ע"י כב' השופט ש. יציב בתיק המ"ש 9819-12-10.

המערער ביקש הארכת מועד להישפט בגין דו"ח חניה במקום אסור. העבירה בוצעה ביום 12/3/10 ברח' בר כוכבא 18 בחיפה.

המערער טען כי הוא לא ידע על רישום הדו"ח והעבירה שיוחסה לו, לכן לא הגיש בקשה להישפט במועד.

עוד טען כי המדובר ברחוב צר שאין בו כלל מספר 18, אך הוא אינו מכחיש שעצר ברחוב זה, אם כי הוא עשה זאת לשם הורדת נכה, משמע שהוא לא חנה במקום. לטענת המערער הרכב אינו על שמו ואין לו כל קשר לרכב.

המשיבה טענה כי המערער ידע על רישום הדו"ח. הוא הגיע למקום ודיבר עם השוטר כעולה ממכתב גיסתו ברוריה אנג'ל, שמוכרת כנכה וטענה כי הרשתה למערער לעשות שימוש בזכותה.

בימ"ש לתעבורה דחה את הבקשה מחוסר סמכות לתת את הסעד המבוקש.

על החלטה זו מופנה הערעור שבפני.

כידוע, כבר נפסק כי בבקשות להארכת מועד על המבקש להראות קיומה של עילה אחת משתיים. האחת: הסבר סביר לאיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד להישפט והשנייה: - להצביע על קיומו של חשש ממשי לעיוות דין – בעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.09), רע"פ 5146/09 שרעב נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.09), רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.04), רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 2.10.03), רע"פ 5377/03 וגדי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.6.03), רע"פ 8333/09 חביבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.10.09) ורע"פ 511/10 ג'אודאד על אבו מוהנא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.1.10).

לטעמי, לא עלה בידי המערער להראות קיומה של עילה אחת משתי העילות הנ"ל.

העבירה בוצעה ביום 12/3/10, הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתו של המערער ברח' רבי עקיבא 15 בחיפה, כך שהיה רשאי לבקש להישפט עד ליום 18/7/10.

ממכתב גיסתו של המערער ומדבריו בפני, עולה כי העבירה בוצע על ידו וכי טענותיו המשתנות רק מחזקות את המסקנה שאין בפיו כל עילה מהעילות שהוכרו בדין ושדי באחת מהן כדי לבסס בקשה להארכות מועד.

עוד אציין כי בבקשת המערער נטען שדבר הדואר לא נשלח לכתובתו הנכונה, רח' בצלאל 11, חיפה אלא לכתובת שברח' רבי עקיבא 15, חיפה. עיון ברישיון הנהיגה של המערער, שתצלום ממנו צורף להודעת הערעור מראה כי כתובתו הרשומה ברשות הרישוי ומשרד הפנים הוא רבי עקיבא 15 חיפה, כך שטענותיו ביחס למשלוח הדו"ח אינן נכונות בלשון המעטה.

עוד אוסיף כי גיסתו אינה יכולה להעביר זכותה לחנייה כנכה לאחר, לרבות המערער.

מכל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הערעור.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ‏יום רביעי כ' סיון תשע"א, 22 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: