גרינברג נ' מרהג' ואח'

החלטה

בפני התנגדויותיהם של המבקשים, חוסיין ופדה מהרג', כי אתיר להם להתגונן בפני בקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדם המשיב, מר גרינברג אלי, בלשכת ההוצאה לפועל בפתח-תקווה, בתיק שמספרו 2003926105.

לאחר שעיינתי בהתנגדות, על נספחיה, בחקירתו של המבקש מס' 1 בפני, ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה.

אמנם, טענות עובדתיות שונות שהועלו בתצהיר ההתנגדות, כמעט "התמוטטו" בחקירה הנגדית, והתברר, לכל הפחות, כחסרות ביסוס ראייתי.

עסקת היסוד בין הצדדים נוגעת לרכישתה של מכונה לייצור נסורת, ולטענות שיש למבקשים בנוגע לליקויים שונים הקיימים במכונה ו/או חוסרים ו/או אי-ביצוע חלקים שונים של ההסכם, על ידי המשיב. בנוגע לכל אלה מעלים המבקשים טענות קיזוז כנגד השיקים אשר הוגשו לביצוע.

ברם, המבקש מס' 1 הודה, למשל, כי למרות טענותיו על הספקה של המכונה, לא נבדקו כדבעי על ידו. כאשר נשאל המבקש מס' 1: "לפי הפרמטר שבהזמנה לא בדקת?" השיב: "אני לא יכול לבדוק.".

עוד הודה המבקש מס' 1 כי לא נכתב בהסכם שעל המשיב לספק לו הזנה אוטומטית או שואב, וכי, לדידו, הדברים נאמרו לו בעל-פה.

המבקש מס' 1 אף אישר, בחקירתו, כי בהסכם בין הצדדים נרשם שמחירה של המכונה אינו כולל הובלה (למרות, שביקש, בתצהירו, לקזז את מחיר ההובלה). אך הוסיף, כי הרישום בכתב, בהסכם, נוגד את הסכמת הצדדים בעל-פה.

ואולם, טענות קיזוז מסויימות, כגון הטענה בסע' 17 לתצהירו של המבקש מס' 1, כי בשל תקלה במכונה, שתיקונה ארך למעלה מ- 15 ימים (בשל איחור במשלוח החלק הנדרש לתיקונה על ידי המשיב), כלל לא נסתרו בחקירתו הנגדית של המבקש מס' 1, ודי בהן כדי להתיר למבקש להתגונן בפני התביעה, לאור סכום השיקים.

אמנם, חלק מטענות אלה הן טענות בעל-פה כנגד המסמכים בכתב שהוחלפו בין הצדדים, ברם, בהליך זה של בקשת רשות להגן, יש ליתן רשות גם בגין טענות שכאלה.

ההלכה בעניין תחולת דיני הקיזוז על חיובים שטריים, כפי שסוכמה ע"י כב' הנשיא א' ברק היא כי:

"דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב. מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי. היא עולה בקנה אחד עם הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים קרובים. טעמים אלה הם, כלשונו של השופט גולדברג, שלושה: "...מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהתחייבות כלפיו הופרה; הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; וחיסכון בהליכים משפטיים מיותרים..." (פרשת בנק לאומי [15], בעמ' 199).

שלושת השיקולים הללו תופסים גם בדיני השטרות.".

(רעא 98 / 6250 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, עמוד 285-286 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לעניין טיבם של החיובים הניתנים לקיזוז כבר נפסק כי:

"סעיף 53(א) לחוק החוזים מאפשר קיזוז של חיובים כספיים. "חיוב כספי" הוא חוב גברא (IN PERSONAM) הקיים במסגרת קשר שבין נושה לחייב, שעל-פיו על החייב לשלם לנושה סכום כסף. חיוב כספי יכול שינבע מחוזה, ממעשה נזיקין, מעשיית עושר ולא במשפט, מהוראת דין או מכל מקור אחר ליצירת חיוב ".(הנשיא א' ברק ברע"א 98 / 6250 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, עמוד 281 – ההדגשה שלי – י.ב.).

למעלה מן הצריך אומר כי אינני מקבל את טענות ב"כ המשיב בדבר הצורך לדחות את ההתנגדות, על הסף, בהעדר תצהיר של המבקשת מס' 2 ו/או בשל אי-הבנת המבקש מס' 1 את תצהירו. חקירתו הנגדית של המבקש מס' 1 הבהירה כי הוא יודע את העובדות שנטענו בתצהירו, שכן העיד: "הוא (הכוונה לבא-כוח המבקש – י.ב.) הסביר לי והקריא לי את זה ואמר לי את כל הדברים וחתמתי.".

כמו כן, ההלכה היא כי: "נתבע המבקש רשות להגן יתמוך את בקשתו בתצהיר משלו, אלא אם כן הוא יכול להראות שהעובדות אינן ידועות לו אלא למצהיר אחר, או שיש סיבה אחרת לכך שאדם אחר זולתו ייתן את התצהיר" (ד' בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 176). לטעמי, העובדות המפורטות בסע' 1 לתצהירו של המבקש מס' 1, שלא נסתרו, בדבר העובדה שהמבקשת מס' 2 לא הייתה צד לעסקת היסוד, ממלאות דרישה זו.

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה השטרית.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.