גרין נ' שולץ

פסק דין

תביעה זו היא בלתי ראויה בלשון המעטה, אם לא משקפת ניסיון מירמה.

התובע הנו מתווך אשר קיבל למצוא שוכר עבור דירה של דואר ישראל.

הנתבע ראה שלט כי הדירה להשכרה והתקשר לטלפון אשר היה על השלט. בשלט לא היה איזכור כי המדובר במתווך וגם אין לכך משמעות.

התובע הראה לנתבע את הדירה

לטענת הנתבע הוא הבהיר לתובע כי הוא אינו מעוניין לשלם למתווך, גם לכך אין כל משמעות.

התובע טען כי הוא זכאי לדמי תיווך מן הנתבע והציג בפני מסמך עליו חתום הנתבע ובו מופיעה פיסקה, בכתב ידו של התובע, כי הנתבע מתחייב לשלם דמי תיווך.

יצויין כי המסמך הוא טופס של הדואר אשר נושא את הכותרת: "טופס להגשת הצעה – לא במסגרת מכרז".

הנתבע אינו מכחיש כי חתם על המסמך אולם טוען כי הוא חתם עליו, כמשמעותה של הכותרת וכי התוספת המופיעה בטופס, לתשלום דמי תיווך היא תוספת מאוחרת של התובע אשר לא היתה בעת שהוא חתם על המסמך.

שני הצדדים נשלחו לבדיקת פוליגרף כדי לעמת ולאמת את גרסאותיהם בשאלה – האם ההתחייבות לתשלום דמי תיווך היתה כתובה במסמך בעת שהנתבע חתם עליו.

הנתבע נתגלה כדובר אמת ואילו התובע חזר בו מגירסתו והודה כי התוספת בדבר ההתחייבות לתשלום דמי תיווך הוספה על ידו למסמך, לאחר שהנתבע חתם עליו.

לאחר בדיקת הפוליגרף שלח התובע מסמך נוסף לבית המשפט ובו שינה לחלוטין את גירסתו וטען כי המסמך נחתם על ידי הנתבע כולל ההתחייבות לתשלום דמי תיווך, במשרדו של התובע.

אני דוחה את הגירסה החדשה שאין לה כל רמז וכל קשר לגרסאותיו האחרות של התובע, שבכתב התביעה, בפרוטוקול הדיון ובפני בודק הפוליגרף.

אין צורך להוסיף מילה וחצי מילה.

אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבע סך של 1,500 ₪ הוצאות ההליך בהתחשב גם בבדיקת הפוליגרף עליה שילם הנתבע.

רשות ערעור על פי התקנות.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ב, 03 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: