גרין נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

פסק דין

רקע

1.ביום 23.2.11, בבית משפט השלום בחדרה (ת"פ 62203-10-10) נדון התובע, בהעדרו,

לתשלום קנס בסך 1,000 ₪.

2.בטופס "הודעה על קנס" אשר הוצא באותו יום ונשלח אל התובע ביום שלמחרת – 24.2.11,

(כך עולה מחותמת המוטבעת על אישור המסירה), צויין כי התאריך לתשלום קנס זה הינו

23.3.11.

3.דא עקא, שטופס זה נמסר לתובע רק ביום 27.3.11 והוא שילם את הקנס ביום 3.4.11

(ר' אישור המסירה וחותמת בנק הדואר על הטופס).

4.כעבור מספר חודשים, ביום 7.7.11, הוציא המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "הנתבעת") אל התובע, "דרישה לתשלום קנס". בטופס דרישה זה, נכתב כך:

"ביום 23.2.11 הטיל עליך בית המשפט קנס בתיק הנ"ל (ת"פ 62203-10-10),

אותו לא שילמת עד היום. פירוט חובך נכון להיום הנו 500 ₪"...

הנך נדרש לשלם את החוב בתוך 30 יום ממועד הוצאת דרישה זו...

לתשלום עד 6.8.11...".

5.התובע, הטוען כי לנוכח העובדה שהקנס (בסך 1,000 ₪) כבר שולם על ידו כשלושה חודשים קודם לכן, סבר כי מדובר ב"הודעת דרישה שיצאה בטעות" והתעלם ממנה.

6.ביום 15.9.11, שלחה הנתבעת אל התובע "דרישה נוספת לתשלום קנס" בה הוא הוזהר כי אם לא ישלם את אותם 500 ₪ הנ"ל עד ליום 15.10.11, יעוקלו מטלטליו, יינקטו כנגדו אמצעי גבייה נוספים והוא יחוייב בכל הוצאות הליכי הגבייה.

7.הפעם, כך לטענתו, פנה התובע אל הנתבעת בטלפון וזו המליצה בפניו כי יפנה אליו בכתב. התובע עשה כן וביום 22.1.12 נשלחה אליו תשובת הנתבעת לפיה הוחלט לפטור אותו מתשלום סך של 325 ₪ מתוספות הפיגור שנוספו לקנס המקורי, כך שיתרת חובו עומדת על סך 200 ₪.

8.בהמשך, בחודשים יוני ואוגוסט 2012, הטילה הנתבעת עיקולים על רכבו של התובע ועל סכום של 635 ₪ בחשבון הבנק שלו.

9.ביום 2.9.12 פנה התובע אל הנתבעת במכתב בו דרש ממנה לבטל את העיקול ולהתנצל

בפניו. משהדבר לא נעשה, הגיש התובע לבית המשפט, תביעה זו.