גפן נ' עיריית חדרה ואח'

החלטה

1.בקשתה של המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטתה מיום 23.5.12, של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר בתיק הוצל"פ 01-67596-95-8, שדחתה בקשתה לבטול עיקול שנרשם לטובת המשיבה על זכויותיו של החייב בתיק, ונדחתה הבקשה להורות למשיבה למתן אשור ללשכת רישום המקרקעין לרישום הזכויות בדירה על שם המבקשת.

2.המשיבה הגישה תגובה בכתב בה פירטה טענותיה והשלימה המידע שלא הובא בבקשה. מהנימוקים שבתגובה עותרת המשיבה לדחיית הבקשה ולחיובה של המבקשת בהוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושקלתי את הנימוקים שהובאו מצאתי שדינה של הבקשה להדחות, בעיקר על בסיס נימוקי המשיבה ואין מקום ליתן למבקשת רשות ערעור.

3.הנכס המדובר הינו דירת מגורים שהזכויות בו היו רשומות על שם החייב בלבד, בן זוגה לשעבר של המבקשת.

על זכויותיו של החייב הוטלו עיקולים וכן נרשם משכון להבטחת הלוואה שקיבל החייב מהדר חברה לבטוח בע"מ.

הדירה שמשה בכל התקופה הרלוונטית למגוריהם של שני בני הזוג ואין מחלוקת כי קיים חוב ארנונה לעבר לתקופה שלפני מינוי כונס נכסים, וזאת לאחר שחוב הארנונה לתקופת הכינוס שולם על ידי המבקשת.

4.המבקשת מציגה את בקשתה כסוגיה משפטית וטוענת שלאור סעיף 34 (א) לחוק המכר רכשה את הזכויות בנכס נקי וחופשי מחובות העבר, לאחר שהחוב לבעל זכות המשכון שולם על פי הסכם מיום 14.10.04 (שהמשיבה לא הייתה צד לו).

בנוסף טוענת המבקשת כי יש לראותה בתור רוכש זר, גם אם הייתה בת זוגו של החייב ואין בקרבה המשפחתית כדי להטיל עליה חיובים שאינם מוטלים על רוכש זר.

עוד טוענת המבקשת כי החוב למשיבה ממילא התיישן ופסק הדין בגין החוב ניתן רק כנגד החייב ולא כנגדה אישית.

5.כפי שציינתי לעיל, למשיבה תשובה ניצחת לכל אחת מטענותיה של המבקשת, כמפורט בתגובה עד כי אין כל ממש בבקשה שבפניי.

ראשית, ניסיונה של המבקשת להציג את הזכויות בנכס כשיכות, טרם הרכישה, רק לחייב הינה הצגה חלקית ומגמתית.

בה"פ (חיפה) 773/95 עתרה המבקשת כנגד החייב, בן זוגה לשעבר, לפסק דין הצהרתי לפיו הינה בעלת מחצית הזכויות בנכס.

בתאריך 14.12.98, ניתן על ידי ביהמ"ש פסק דין הכולל קביעות מהותיות לעניינינו, ראשית קבע ביהמ"ש כי המבקשת זכאית להירשם כבעלת מחצית הנכס.

שנית קבע בית המשפט כי להוציא המשכון לטובת חברת הדר, העיקולים שהוטלו בגין חובותיו של החייב, מתייחסים רק לחלקו שלו בדירה.

אשר על כן לא דייקה המבקשת בהצהירה כי לפני הרכישה לא הייתה לה כל זכות בנכס.

6. למרבה הצער מתעלמת המבקשת אף מפסק הדין שניתן ביום 29.6.06, בבית משפט השלום בחדרה בת"א (חדרה) 1635/06.

בתביעה זו עתרה המבקשת לצו מניעה למנוע מהמשיבה את הליכי הגבייה בגין חוב הארנונה, ממנו מנסה להתחמק בסיבוב שני בלשכת ההוצל"פ.

בפסק הדין, המהווה מעשה בית דין, נתן ביהמ"ש תשובה לשתי טענותיה של המבקשת בבקשה שבפניי.

לגבי סעיף 34 (א) לחוק המכר מפנה ביהמ"ש לאמירה המפורשת בסעיף לפיה הזכות הנעברת כפופה לזכות שלפי תנאי המכירה איננה מתבטלת.