גסטון דיאי נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה להכיר בקטרקט בעינו הימנית כ"תאונת עבודה".

2.התובע הינו יליד 1934, אשר במשך כ-30 שנה ניהל עסק לממכר סנדוויצ'ים בשם "הטונה של גסטון" בבאר שבע.

5.       התובע היה נוהג לטגן במשך כל יום במשך כחצי שעה באופן מצטבר חביתות, שקשוקות, וכיו"ב. כמו כן, התובע היה מכין כריכים במשך כשעתיים באופן מצטבר במשך כל יום, אשר בתוכם היה מורח ממרח חריף (עריסה). התובע היה לעתים טובל את ידיו בממרח החריף ומאחר והיה מזיע היה מנגב את מצחו ואת עיניו או במגבת שהיו עם הממרח.

6.        תאור זה של עבודת התובע במשך תקופה כה ארוכה מוביל למסקנה, כי ניתן לראות בעבודה זו תשתית לכאורית למיקרוטראומה באופן שבכל פעולת טיגון היו עיניו סופגות נתזים של שמן ובכל פעולה של הכנת כריך היו עיניו מתלכלכות מידי פעם מהממרח החריף.

7.הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

8.בתאריך 5/1/2010 מינה בית הדין את ד"ר גבריאל כרמון כמומחה רפואי מטעמו, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות :-

6.1ממה סובל התובע בעינו הימנית ?

6.2האם קיים קשר סיבתי בדרך של גרימה או החמרה בין הפגיעה בעינו הימנית של התובע לבין תנאי עבודתו ?

6.3.האם ניתן לראות בתיאור עבודתו פגיעות חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן הביאה לנזק לעינו הימנית ?

9.ביום 23/8/2010 התקבלה חוות דעתו של המומחה, ולהלן :-

"6.1מדובר באדם שעבר בעינו הימנית ניתוח להוצאות ירוד (CATARACT) – עם השתלת עדשה תוך עינית (INTRA OCULAR LENS) כמקובל בניתוחים המודרניים בתאריך 12/2007. כאן המקום לציין כי בתאריך 23/10/2007 בבדיקת ד"ר מר יחיאל מצויין באבחנות קיום ירוד בשתי העיניים בולט יותר בעין ימין. מצויין גם בתיק כי בהזדמנות זאת התובע הסכים להצעה לעבור ניתוח בעינו הימנית. הוא נבדק עם אותה אבחנה חודש קודם ב- 25/9/2007.

הוא טופל כמקובל לאחר הניתוח עם טיפות אך נשאר במעקב ומצויין כעבור חמישה חודשים ב- 4/6/2008 כי התובע נבדק עקב החמרה במצב עינו הימנית המנותחת ראייתו מטושטשת ואובחנו סימני דלקת בלשכה הקדמית (IRITIS) שטופלו עם טיפות סטרואידים כמקובל. למרות הטיפות המצב הדרדר ובתאריך 30/6/2008 אובחנה באותה עין HYPOPION כלומר פלס של 2-3 מ"מ של מוגלה בחלל הלשכה הקדמית האבחנה בשלב זה היתה ACUTE ENDOPHTHALMITIS – כלומר דלקת תוכן גלגל העין חריפה. התובע הופנה לבית החולים בוצעו הזרקות של אנטיביוטיקה לתוך חלל הזגוגית וכשגם זה לא עזר הוא אושפז בבית החולים שיבא בתל השומר. שם הועלתה אבחנה מעבדתית של זיהום על ידי פטרייה מסוג ASPERGILLUS. בעקבות אבחנה חמורה זאת בוצע VITRECTOMY – כלומר הוצאת נוזל הזגוגית, החלפתו בנוזל מלאכותי טרי והכנסת אנטיביוטיקה לחלל הזגוגית. לאחר טיפול זה בוצע ניתוח בו הוצאה העדשה התוך עינית שהושתלה לו בניתוח המקורי והוכנסה במקומה עדשה חדשה מסוג קדמי – ANTERIOR CHAMBER INTRA OCULARLENS . בהמשך המעקב אובחן בעין זו הופעת הפרדות רשתית נותח כמקובל ובסופו של דבר עבר ניתוח נוסף עם הזרקת נוזל סיליקון לחלל הזגוגית – הנהוג לתמוך ברשתית מבפנים כאשר הניתוח המקובל אינו מצליח לגרום להדבקות למקום של הרשתית המופרדת. כתוצאה מכך בסופו של דבר חדות ראייתו של התובע בעינו הימנית נותרה ירודה ביותר – ספירת אצבעות בלבד.

6.2לאחר קריאת התיאור של עבודתו של התובע מסקנתי חד משמעית כי לא ניתן למצוא שום קשר בין הופעת הירוד לבין תנאי עבודתו. יש לציין כי מדובר באדם שאצלו אובחנה הופעת ירוד בשתי עיניו – בגיל 63 שנים. גיל זה אינו נחשב יוצא דופן לגבי הופעת עכירות של העדשות. יש לציין גם כי מדובר באדם עם מחלות רקע שגורמות ל"הזדקנות". מדובר ביתר לחץ דם, במחלת לב כלילית בגינה עבר צינטור וכן עישון כבד- לפי מה שראיתי בתיק הרפואי שלו. אין בשום אופן לקשור בין הופעת הירוד לבין העובדה שעבד בטיגון לתקופות קצרות מס' פעמים ביום וכי נגע בידיים עם חריף בפניו ובאזור עיניו. אין לקשר סיבתי כזה שום סימוכין בנסיון ובספרות הרפואית.

6.3לא ניתן לדעתי בשום אופן לדבר במקרה שלפנינו על הופעת מיקרוטראומה – הירוד מופיע עם הגיל ברוב בני האדם כאשר במקרים של הפרעות הורמונליות כגון סכרת ומתן סטרואידים הוא מקדים מאוד. גם הפרעות ברמת הסידן בגוף גורמות להקדמת הופעת הירוד. ישנן גם משפחות בהן הירוד מקדים להופיע מסיבות לא ברורות לנו".

הכרעה

10.על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.

ראה:דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.