גניגינה ואח'

פסק דין

1.ביום 7.9.12 התובעים נרשמו לקורס אצל הנתבעת והתבקשו להגיע לחוף הים. שם נמצאת עגלת ציוד בית הספר. עת הגיעו התובעים לחוף על מנת להתחיל השיעור הראשון העגלה הייתה נעולה משני צדדיו עם מנעולים. מדריכי הקורס פתחו את העגלה והחלו להוציא ממנה ציוד לצורך השיעור.

התובעים השאירו בעגלה את הציוד האישי והארנקים ופלאפונים שלהם וזאת לטענת התובעים לאור הנחיות המדריכים. כאשר שבו מהשיעור נדהמו לגלות כי מכשירי הפלאפון והכסף המזומן שהושארו בעגלה הנעולה אינם.

על פי האמור בכתב התביעה, לטענת התובעים ,התברר שהמדריכים השאירו את מפתחות המנעולים מתחת לעגלה (סעיף 9 לכתב התביעה) מכאן תביעתם של התובעים אשר טוענים שהמדריכים הפקירו את ציודם וכספם ובדרך זו התרשלו בשמירה על רכוש התובעים.

התובעים עותרים ל- 7,224 ₪. הסכום בנוי משווי הפלאפונים 5,624 ₪, סך של 600 ₪ מזומן ו- 500 ₪ לכל אחד מהתובעים בגין עוגמת נפש.

2.על פי דברי התובע 1 :

"בעת האירוע המדריכים אמרו לי לשים את החפצים בעגלה. שאלנו היכן אנחנו יכולים להניח את החפצים שלנו" (עמ' 1 שורה 15).

התובע הוסף שלא חשש והבחין ב"שני מנעולים עם ברזל" (שם שורה 22).

3.עמדת הנתבעת היא שבעת שהתובעים הגיעו למשרד הנתבעת לצורך רישום וקליטה ניתנה להם אפשרות להשאיר את החפצים במשרד וכך נהוג בבית הספר אך התובעים לא עשו כך. לטענת נציג הנתבעת מר עמית ענבר, המדריכים אישרו שהתובעים שאלו היכן אפשר להשאיר את חפציהם ונאמר להם שניתן להשאיר בעגלה. המדריכים השאירו גם את הציוד שלהם בעגלה ונגנב משם מכשיר פלאפון של אחד המדריכים. העגלה עומדת בחניון החוף ואין אפשרות לבטח אותה. לטענת מר ענבר, התובעים לקחו על עצמם סיכון כאשר החליטו להשאיר את הציוד בעגלה. לא הוגשה תלונה במשטרה בקשר לאירוע.

4.התובע 1 טען נמרצות שלא נאמר לתובעים דבר על אפשרות להשאיר ציוד במשרד. כמו כן לטענתו, המכשיר של המדריך נגנב מרכבו שעמד ליד העגלה ורק ציוד התובעים נלקח מהעגלה.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א.על מנת לזכות בתביעה זו היה על התובעים להוכיח מעשה או מחדל רשלני של עובדי הנתבעת אשר כתוצאה מכך נגרמו להם נזקים. בכתב התביעה נאמר שהמדריכים השאירו את המפתחות למנעולים מתחת לעגלה. אולם אין כל הוכחה שכך היו פני הדברים. התובע עצמו אמר "לא ראיתי שנעלו... העגלה לא נסגרה מול עיני" (עמ' 1 שורות 13-14).

ב.די בכך לדחות את התביעה, וזאת משום שלפי חוק השומרים התשכ"ז – 1967 הנתבעת היא מבחינת "שומר חינם" ואין להטיל עליה אחריות ללא הוכחת רשלנות.

ג.התרשמות בית המשפט היא שאין אמת בטענת הנתבעת שניתנה לתובעים אפשרות להשאיר את חפציהם במשרד, ולמעשה הנוהג הוא לאפשר לתלמידים לשים את הציוד האישי בעגלה ,אך אין חשיבות לכך, לאור העובדה שאין לדעת כיצד הגניבה בוצעה או על ידי מי ואין כל ראיה שהגניבה הייתה תוצאה של מעשה רשלני של המדריכים.

לכן אני דוחה את התביעה.

כל צד ישא בהוצאותיו.

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק הדין זה.

ניתן היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: