גמרסני ואח' נ' בוטנרו

החלטה

1.בבקשה שבכותרת, מבקשת הנתבעת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא (כב' השופטת ע. גולומב), אשר ניתנה (ביום 5/5/2013), בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין (להלן "החלטת בימ"ש קמא").

המבקשת כאן גם עותרת לעיכוב ביצוע זמני של החלטת בימ"ש קמא עד להכרעה בבר"ע.

הבקשה הובאה בפניי לראשונה היום.

2.אקדים ואציין כי בין לבין הוגש ערעור על פסק דינו של בימ"ש קמא במצורף לבקשה לעיכוב ביצועו. בתואם לתיקון בתקנה 467 לתקנות סד"א הובאה בקשת העיכוב בפני כב' הרשמת בבימ"ש זה.

בימ"ש זה (כב' הרשמת י. שטרית), דנה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שמעה בהרחבה את טעוני הצדדים, לרבות בעל-פה (ראה דיון מיום 12/5/2013) ונתנה החלטה בבקשה לעיכוב הביצוע.

3.לאחר שבחנתי את מכלול הטיעונים אני רואה לדחות את הבר"ע, ללא צורך בקבלת תגובה, לרבות משנוכחתי כי הדיון בבקשה, על צד המהות ולמעשה התייתר;

4.יובהר כי בהקשר זה ראיתי לאמץ בהסכמה ובשנויים המתחייבים להליך את החלטת כב' הרשמת י. שטרית, על האיזונים שנקבעו בה, כאשר אין בהחלטה זו כדי לשנות מתוקפה.

5.ער אני לכך שהחלטת כב' הרשמת כאן, שונה בהשוואה להחלטת בימ"ש קמא, נשוא הבר"ע (כאשר כב' הרשמת הורתה כי יתרת הכספים יופקדו בידי ב"כ המשיב, ולא יועברו למשיב, כקביעת בימ"ש קמא), כשבשינוי האמור יש, גם לדעתי, כדי לאזן נכון יותר בין האינטרסים הרלבנטיים שפורטו.

6.לאחר בחינה אני רואה עוד לקבוע לענייננו כי האיזונים שנקבעו בהחלטת כב' הרשמת, יפים גם לתקופת הזמן, אשר עד להכרעה בערעור גופו.

7.בנסיבות ועל אף שניתן לטעון כי החלטה זו משנה מההחלטה של בימ"ש קמא כנגדה הוגשה הבר"ע, הרי לא ראיתי תכלית בנסיבות ולאור הנושא שבדיון על גלגוליו, להידרש לתגובה ולקיים שוב דיון בנושא במעמד הצדדים. תחת זה ראיתי כאמור לראות החלטה זו כהחלטה הדוחה את הבקשה, בגדר תקנה 406א לתקסד"א.

8.בנסיבות ומשלא נדרשה תגובה לא ראיתי לקבוע צו להוצאות.

9.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: