גמירות דעת לעניין הסכם מכר דירה

בפנינו תביעת הגרוש לאכיפת הסכם מכר בדירת הצדדים לרכישת חלקה של הגרושה בדירה.

הרקע לתביעה

המדובר בצדדים שהתגרשו בתאריך כ"ט בסיון תשע"ב (19.6.2012) ובפסק הדין לגירושין שניתן על ידי ביה"ד בתאריך י"א בתמוז תשע"ב (1.7.2012) נקבע בסעיף ה':

"האשה תעשה מאמץ למכור את דירת המגורים בתוך 3 חודשים."

ובסעיף ו' נקבע:

"הצדדים הסכימו שמחיר המינימום שבו תימכר הדירה יהיה 2,350,000 ₪."

כיום מעוניין הבעל לשעבר (להלן יכונה: הגרוש) לרכוש את חלקה של האשה (להלן תכונה: הגרושה).

בית הצדדים עמד למכירה תקופה ממושכת, לא ברור לביה"ד מי גרם לכך שהבית לא נמכר.

מה שנוגע לענייננו שכיום כאמור הגרוש מעוניין לרכוש את חלקה של הגרושה, כאשר במשך כ-3 חודשים התנהל מו"מ בין ב"כ הגרוש לב"כ הגרושה באמצעות התכתבויות כדי לסיים הליך של רכישת חלקה של האשה ע"י הגרוש.

הוחלפו טיוטות בדבר שוויה של הדירה, ולאחר שהיתה נראית לכאורה הסכמה מצד הגרושה וב"כ לגובה הסכום שעל הגרוש לשלם עבור חלקה בדירה, עברו הצדדים וב"כ לשלב הבא בדבר תנאי התשלום. הוחלפו טיוטות ואף בנושא זה הצדדים וב"כ היו כבר קרובים להסכמה, ולכן הגרוש וב"כ כבר רצו להגיע לשלב הסופי והעבירו הסכם מכר אגב גירושין שכמובן מתבסס על אותם הסכמות שכבר הושגו בין הצדדים. אלא שאז חלה פתאום נסיגה של הגרושה וב"כ בעקבות הצעת מחיר שהתקבלה ע"י צד ג', בה הוא מציע לרכוש את הנכס הנדון בתמורה של 2,410,000 ₪, דהיינו סכום יותר גבוה מאשר כאמור הציע הגרוש.

התובע וב"כ צירף מסמכים להוכחת המו"מ שהתקיים בין הצדדים. לאור כל המסמכים טוען התובע וב"כ כדלקמן:

א.  מוכח שהגרוש ניהל מו"מ בתום לב.

ב.   הגרוש הוכיח כי הצדדים הגיעו להסכמה מפורשת בענין גובה התמורה עבור רכישת חלקה של הגרושה בדירה.

ג.   הוכח שהגרושה הביעה את הסכמתה בכתב לגובה התמורה.

ד.   הוכח שבהתאם להסכמות נרשמו עיקרי ההסכמות ופורטו מועדי התשלום וקבלת החזקה.

ה.  הגרוש הוכיח שהמציא לב"כ הגרושה טיוטת הסכם מכר שנערכה לאחר שהושגו הסכמות.

ו.   הגרוש הוכיח שהגרושה התלה בו חודשים רבים על אף הסכמתה ובקשתה לערוך טיוטת הסכם.

ז.   הגרוש הוכיח שהגרושה "טרטרה ומטרטרת" את הגרוש וב"כ בכך שאילצה את ב"כ לנהל מו"מ עם שני עורכי דין נפרדים במועדים שונים.