גלעדי אלי נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

החלטה

1. מתמנה בזאת ד"ר גפן טמיר משירותי בריאות כללית, לשמש כמומחה רפואי בתביעתו של אלי גלעדי (להלן: "התובע"), להכיר בפגיעה במרפקים, כפגיעה בעבודה.

2. להלן המסמכים המצ"ב:

א. חוות דעת רפואית של ד"ר מורנו מתתיהו.

ב. חוות דעת רפואית של פרופ' שלום שטהל.

ג. חוות דעת רפואית של פרופ' יואל אנג'ל.

ד. חוות דעת רפואית של ד"ר אפרים ברודצקי.

ה.חוות דעת רפואית של ד"ר זאב פלדברין.

ו. תיק רפואי של התובע בקופת חולים מאוחדת.

ז. מסמכים רפואיים של התובע מבית החולים איכילוב.

3. פרטי המחלה וממצאיה מפורטים במסמכים הרפואיים (להלן: "המחלה").

4. אלה העובדות:

א. התובע, יליד 1959, חשמלאי בנין ותעשייה במקצועו, עובד החל משנת 1986 כעצמאי.

ב.התובע בהכשרתו הנדסאי חשמל לביצוע עבודות חשמל ללא הגבלת עוצמת הזרם (בנין ותעשיה).

ג. עבודת התובע כוללת עבודות שבירה, קדיחה, שימוש בכלים רוטטים, דיסקים, כלים כבדים וטיפול בציוד.

ד. באשר לתנאי עבודתו פירט התובע בתצהירו:

"העבודה בחשמל בבניין כרוכה בחציבת תעלות ושימוש בכלים לתעלות לא ארוכות. גם העבודה בבניין היא קשה פיזית (במיוחד החציבות) אבל בתעשייה העבודה יותר קשה, ושם גם מופיע עיקר הלחץ על המרפקים. בתעשייה מבצעים יותר עבודה בתעלות שאותן מניחים על קירות למרחקים ארוכים. גם 60-70 מטר. לצורך זה צריך כמובן להרים כלים לא קלים ולמתוח כבלים אותם צריך גם לדחוף ולמשוך אותם ידנית. לפעמים צריך להרים כבלים (דרך פירים) לקומות גבוהות (גם בבניין וגם בתעשייה) וזה מפעיל לחץ על המרפקים. בלוחות חשמל תעשייתי יש צורך לבצע הברגות ידניות (אסור לעבוד שם עם כלים חשמליים), וזו עבודה של חווט לוח תעשייתי גדול יכול לקחת שעות. לפעמים צריך לבצע חפירות בקרקר. חפירה ידנית כזו היא קשה ומפרכת ונעשית עם עת חפירה ומקושים. עבודה זו שעשיתי בעצמי מפעילה לחץ ומכה על המפרקים. עבודה כזו יכולה להמשך ימים. זכורה לי חפירה בבית ספר רש"י בנתניה שלקחה לי שבוע ימים. לפעמים צריך לחפור מהמונה שבחוץ מרחק של 15 מטר למבנה. לפעמים הקרקע קשה וע"מ לחפור בתוכה (לשם הנחת צנרת), בצעתי עבודה פיזית קשה שמכה בפועל במרפקים. גם משיכת החוטים או השחלתם לתוך צנרת שכבר הונחה היא פעולה פיזית קשה היוצרת עומס ולחץ קבוע ומונוטוני על המרפקים והיא יכולה להמשך שעות.

כחשמלאי עבדתי גם בבתי ספר בנתניה. העבודה שם כמו במבנים ציבוריים לוקחת שעות על גבי שעות ללא הפסקה...

...

אי אפשר ליחס את הלחץ שנוצר במרפק כחד צדדי ליד אחד. 2 הידיים מעורבות בכל התהליכים בעבודה באופן כמעט שווה. כשאני חוצב עם מכשיר קונגו תעלה בקיר, שתי הידיים עובדות מול הלחץ, כמעט באופן שווה ומכל מקום הרטט שהמכשיר יוצר משפיע על שתי הידיים. כך גם במשיכת כבל. פעם אחת יד אחת מושכת ופעם היד השנייה, כך שאין כל משמעות לדומיננטיות כזו או אחרת של יד אחת מול השנייה... כך גם בחווט כבלים. שתי הידיים עובדות. גם בהברגות בלוחות חשמל, לפעמים אין לי גישה אז אני נאלץ להבריג דווקא עם היד הלא פעילה... הפגיעה אצלי איננה סימטרית ודווקא הנזק ביד ימין גבוה מהנזק ביד שמאל...."