גליקסברג נ' מדינת ישראל

נוכחים:

ב"כ המבקש – עו"ד ויסגרבר

המבקש –נוכח

ב"כ המשיבה – מר תורג'מן

החלטה

בפני בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט – 1969.

התפוסים הינם: 9 מסכי מחשב, 9 מארזי מחשב, שלט בקרה, מארז של מצלמות, ראוטר של אינטרנט, טלפון ו- 4750 ₪ במזומן (להלן:"התפוסים").

ביום 16.8.10 תפסה המשטרה את התפוסים בעסקו של המבקש, ברחוב קרן היסוד 64 בקרית ביאליק.

ביום 6.9.10 הוגשה לבית המשפט בקשה להחזרת התפוסים ולאחר קבלת התנגדותה הכתובה של המשיבה נקבע דיון בבקשה ליום 4.10.10.

בדיון חזרה ב"כ המבקש על האמור בבקשתה וטענה כי מדובר בציוד שהחזקתו אינה אסורה על פי חוק ואפילו אם ייקבע כי שימש לצורך משחקים אסורים אזי יש להחזירו לידי המבקש בתנאים חלופיים.

לצורך יעול הדיון הציעה ב"כ המבקש כי המשטרה תבצע חדירה למחשבים התפוסים, תפיק מהם את שעליה להפיק ובהתאם לחומר שיופק, יימשך הדיון.

ב"כ המשיבה התנגד להצעת היעול האמורה, טען שהמבקש אינו צד לעניין והתנגד בכל תוקף להחזרת התפוסים לידיו.

תיק החקירה נמסר לעיוני.

הבקשה בכתב מושתתת על מספר טעונים, אתייחס לעיקריים שבהם.

אי קיום התנאים הנדרשים בסעיף 235 לחוק העונשין:

סעיף 235 (א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 מתיר לשוטר לתפוס כל דבר אשר שימש לארגון או לעריכת משחקים אסורים, אולם מציב לכך תנאי והתנאי הוא כי היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אותו דבר שימש לארגון או לעריכת משחק.

כל האמור מתייחס לתפיסת חפצים שלא במסגרת צו חיפוש ובא כדי לאפשר לשוטר המגיע למקום המשמש לארגון עריכת משחקים אסורים , לפעול לאכיפת החוק באופן מיידי.

לא כך הדבר במקרה שבפנינו, שהרי תפיסת התפוסים נערכה במסגרת חיפוש שהתבצע על פי צו של שופט ולכן תנאיו של סעיף 235 לא חלים עליה.

אי חוקיות החיפוש