גליק נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי שתי בקשות, האחת לביטול פסילה מנהלית (תיק מספר3917-01-11) שהוטלה על המבקשת, עינת גליק ( להלן : "המבקשת") למשך 30 יום בגין נהיגה בשכרות והבקשה השנייה לביטול הודעת איסור שימוש ברכבה (תיק מספר3918-01-11).

כנגד המבקשת הוגש הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה בשכרות. על פי בדיקת הנשיפה נמצאו 315 מק"ג בליטר אוויר נשוף עבירה לפי סע' 62(3) ו64ב(א) וסע' 39 א לפקודת התעבורה ותק' 169 א' לתקנות התעבורה.

המבקשת טענה בבקשות כי אינה מודה בביצוע העבירה, יש לה ראיות טובות להוכחת חפותה, הרכב משמש לפרנסת המשפחה ורשום על שמה כי אביה פשט רגל.

בדיון שנערך בבקשות ציינה ב"כ המבקשת כי למרות הפגמים מסוימים בחומר הראיות אין בהם כדי לגרום לביטול ראיות לכאורה ולצורך הבקשות מסכימה שיש ראיות לכאורה.

עיקר טענות ב"כ המבקשת מתמקדות בעניין הרכב ומסוכנות.

לעניין הרכב:

טוענת ב"כ המבקשת כי אומנם המבקשת רשומה כבעלת הרכב ומשתמשת בו, רוב הזמן הרכב בשימוש הוריה והרישום על שמה נעשה כיוון שאביה נמצא בהליכי פשיטת רגל.

לא מצאתי בנימוקים הנ"ל הצדקה לביטול הצו.

ראשית, המבקשת רשומה כבעלת הרכב ולו באופן טכני, בתור שכזו יש לה שליטה מלאה על הרכב. הורי המבקשת לא הגישו כל בקשה או תצהיר או פסק דין הצהרתי המעיד על כך שהם הבעלים בפועל ואינני מוצאת דרך לחייב את הוריה למנוע שימוש ברכב ע"י המבקשת.

אציין כי ,לא הובא בפני כל מסמך מטעם ההורים או גורם אחר שהרכב חיוני בדרך זו או אחרת למשפחה .

מכל הנימוקים הנ"ל דחיתי את הטענות.

לעניין המסוכנות:

לעיונו של בית משפט הוגש גיליון הרשעותיה של המבקשת ממנו עולה כי למבקשת רישיון נהיגה משנת 98 ולחובתה 3 הרשעות קודמות מסוג ב.מ. , כלומר עברה התעבורתי אינו מכביד .

יחד עם זאת העבירה של נהיגה בשיכרות הינה אחת החמורות והמסכנות את הציבור באופן ממשי.

המחוקק הביע דעתו באשר לחומרת העבירה כאשר קבע בחוק עונש פסילה מינימאלי של שנתיים ימים לנוהגים בשכרות ולעניין זה קבע השופט א' א' לוי בבש"פ 10865/06 אשר ישעיהו נ' מדינת ישראל:

"בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך"

כמו כן , יפים גם דבריו של השופט שוחט שאול הנאמרו בב"ש 92994/07 יוסף יחיד נ' מדינת ישראל.

"מבחינתי, מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים (ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו".

אם נכונים הדברים באשר לפסילה עד תום ההליכים, שעשויה להימשך חודשים ארוכים, אין עוררין כי הם נכונים לגבי פסילה מנהלית לתקופה מוגבלת של 30 יום בלבד.