גלי ליסינג (2004) בע"מ נ' ק.ש. חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי 2010 בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה על הסך של 9,960 ₪ שעניינה תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 11.12.2011 בין רכב התובעת, הנהוג על ידי מר דימה דאל, לבין משאית הנתבעת, הנהוג על ידי מר אורי שמוני (להלן: "התאונה").

1.על-פי הנטען בכתב התביעה, הנהג ברכב התובעת נסה להשתלב בפקק תנועה, המתין במצב נייח עד אשר יתקדמו הרכבים שלפניו, ובחלוף זמן ממשוך יחסית של המתנה, החלה התנועה להתקדם מעט, או אז פגעה המשאית ברכבו.

2.משכך, תובע התובעת, הסך של 9,960 ₪ הכולל:

2.1.הסך של 6,506₪ נזק על פי חוות דעת השמאי;

2.2.הסך של 1,601₪ בגין ירידת ערך;

2.3.הסך של 795 ₪ בגין שכר טרחת שמאי;

2.4.והסך של 720 ₪ בגין שני ימי השבתה.

3.מנגד, הנתבעת טוענת כי רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתה של המשאית, או אז התרחשה התאונה.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה לצורך הוכחת תביעתה על פי מאזן ההסתברויות. ואנמק.

5.מעדותם של הנהגים בפני עולה כי אין כל סתירה בין עדותם בכל הנוגע לטענת הנתבעת כי הנהג ברכב התובעת סטה לעבר נתיב נסיעתה של המשאית. מהימנה עלי עדותו של נהג המשאית, ולפיה היה לקראת עצירה בשל מופע אור אדום ברמזור. עדותו זו עומדת בקנה אחד אף עם עדותו של הנהג ברכב התובע כי נהג המשאית נסע באיטיות (עמוד 3 לפרוטוקול בשורה 13).

6.משכך, שעה שהמשאית נסעה ישר בנתיבה, אין עליה החובה לצפות לסטיה של כלי רכב מנתיבים אחרים הסוטים מנתיב נסיעתם לעבר נתיבה, מה גם שלאור גובהה של המשאית יתכן שטח ראיה מת במסגרתו אין לאל ידה לראות כלי רכב הסוטים בסמוך לה לעבר נתיב נסיעתה. וכך מדברים של נהג המשאית:

"אני הייתי פסיבי לגמרי. אני עמדתי, הייתי במצב של כלום. היה קדימה אדום ושמרתי מרחק מהאוטו לפניי. כל האירוע היה על הנתיב שלי. הוא נכנס לנתיב שלי, אני לא עשיתי כלום..." (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 14-15).

7.אין בידי לקבל טענת ב"כ התובעת כי המשאית בלמה באיחור. המשאית היתה במהלך עצירה שעה שרכב התובע סטה לעבר נתיבה. כמו כן, איני מקבלת הטענה לפיה בעת התאונה היה רכב התובעת במצב נייח. מצאתי לקבל את טענת הנתבעת לפיה רכב התובעת סטה ולא היה לאל ידה של המשאית לבלום שעה שלא ראה רכב זה עובר לתאונה. משכך, האחריות לקרות התאונה רובצת על הרכב אשר סטה מנתיב נסיעתו ונטל את הסיכון כי המשאית לא תבחין בו ולא היה סיפק בידה לעצור במועד, ולו בשל כובדה של המשאית ומרחק העצירה הנדרש לה.

8.לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

9.איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: