גלובל תערוכות בע"מ נ' ק.ר. 4*4 השקעות ונכסים בע"מ

פסק דין

טענות התובעת:

ביום 11.3.04 נחתם בין הצדדים הסכם (להלן – הסכם השכירות) ולפיו שכרה התובעת מהנתבעת נכס בלוד (להלן – המושכר). בהתאם להוראות הסכם השכירות מסרה התובעת לנתבעת במעמד החתימה על הסכם השכירות 30 המחאות דחויות. מסירת ההמחאות בוצעה כתשלום דמי שכירות חודשיים עבור 30 חודשי השכירות הראשונים. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 11 להסכם השכירות שילמה התובעת במועד החתימה על הסכם השכירות בשיק, המצורף כנספח א לכתב התביעה, את דמי השכירות בגין ששת חודשי השכירות האחרונים.

ביום 5.9.06 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף, המצורף כנספח ב לכתב התביעה. בהסכם זה, הנושא את הכותרת "הסכם קיצור שכירות מיום 11.3.04 המושכר בלוד" (להלן – הסכם הקיצור), נקבע כי התובעת תפנה את המושכר עד ליום 17.9.06. עוד נאמר בהסכם הקיצור, כי תקופת השכירות תסתיים ביום 31.10.06, והנתבעת "מאשרת לגלובל (= התובעת) לבטל את השיקים שנמסרו עד סוף התקופה והם יוחזרו לשוכר ביום הפינוי".

עם תום 30 חודשי השכירות ופירעון כל ההמחאות שמסרה התובעת לנתבעת, פנתה התובעת לנתבעת וביקשה להשיב לה את דמי השכירות ששילמה במעמד החתימה על הסכם השכירות בגין ששת חודשי השכירות האחרונים. הנתבעת דחתה דרישה זו.

טענות הנתבעת:

הסכם השכירות היה מלכתחילה לתקופה של חמש שנים, החל מיום 1.5.04. בהסכם השכירות נקבע, כי דמי השכירות ישולמו במלואם במשך כל תקופת השכירות גם אם התובעת לא תשתמש במושכר. עוד סוכם בהסכם השכירות, כי לאחר חלוף 30 חודשי השכירות הראשונים, תהיה התובעת רשאית לקצר את תקופת השכירות בכפוף למתן הודעה בת ששה חודשים מראש (להלן – תקופת ההודעה המוקדמת).

במהלך חודש יוני 2004 מסרה התובעת לנתבעת שיקים דחויים בגין דמי השכירות עד לתום חודש דצמבר 2004. בתחילת חודש ינואר 2005 מסרה התובעת לנתבעת 22 שיקים נוספים בגין דמי השכירות לחודשים 1/05 – 10/06. בנוסף שילמה התובעת במעמד החתימה על הסכם השכירות דמי שכירות עבור ששה חודשי שכירות. סכום זה נועד להוות תשלום דמי שכירות בגין תקופת ההודעה המוקדמת.

ביום 26.6.06 שלח מנהל התובעת לנתבעת הודעה, כי התובעת מבקשת לסיים את השכירות לאחר 30 חודשי שכירות. בתגובה להודעה זו השיב מנהל הנתבעת, כי בהתאם להוראות הסכם השכירות ולנוכח רצונה של התובעת לקצר תקופת השכירות תסתיים תקופת השכירות ביום 30.4.07. בהמשך ניהלו הצדדים משא ומתן, כאשר בסופו הגיעו הצדדים ביום 5.9.06 להסכמה, כי למרות האמור בהסכם השכירות תסתיים השכירות ביום 31.10.06. תמורת ויתורה של הנתבעת על דמי השכירות להם היתה זכאית ויתרה התובעת על כל דרישה וטענה, לרבות על הזכות להשבת דמי השכירות, ששילמה בגין התקופה שלאחר יום 31.10.06.

דיון:

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת שילמה לנתבעת דמי שכירות בגין 36 חודשי שכירות. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי בהתאם להסכם הקיצור הסתיימה תקופת השכירות ביום 31.10.06, לאחר תום 30 חודשי שכירות בלבד. השאלה היחידה שבמחלוקת בין הצדדים היא, האם על הנתבעת להשיב לתובעת את דמי השכירות בגין תקופה של ששה חודשים, שמעבר לתקופת השכירות עפ"י הסכם הקיצור?

נראה, כי ביסודה של מחלוקת זו עומדת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לפרשנותו של הסכם הקיצור.

לשם בחינתו של הסכם הקיצור נצטט את האמור בו:

"חברת גלובל (= התובעת) תפנה את המשרדים המושכרים מכל החפצים ועל פי תנאי ההסכם עד 17.9.06 ותאפשר לחברת ק.ר. 4X4 (= הנתבעת) להתחיל ולבצע התאמות ושיפוצים החל מיום 10.9.06.

צביעת והחזרת המושכר למצבו הקודם תעשה ע"י ק.ר. 4X4.

במועדים הנ"ל תקוצר תקופת השכירות כך ותסתיים ביום 31.10.06 ללא כל דרישה או טענה מצד גלובל.

חברת גלובל תשלם לחברת ק.ר. 4X4 הפרשי הצמדה דולרית על פי החוזה עד מועד סיום השכירות.

חברת ק.ר. 4X4 מאשרת לגלובל לבטל את הציקים שנמסרו עד סוף התקופה והם יוחזרו לשוכר ביום הפינוי".

האם בנוסח זה יש רמז לויתור כלשהו מצידה של התובעת להשבת דמי שכירות ששילמה בגין תקופה הארוכה מתקופת השכירות המעודכנת, כפי שטוענת הנתבעת? נראה כי התשובה לשאלה זו היא שלילית.

בסופו של הסכם הקיצור נאמר: "חברת ק.ר. 4X4 מאשרת לגלובל לבטל את השיקים שנמסרו עד סוף התקופה והם יוחזרו לשוכר ביום הפינוי". על הנתבעת היה להשיב לתובעת שיקים דחויים שנמשכו בגין דמי שכירות עבור התקופה העודפת. התחייבות זו הינה בנוגע לשיקים שטרם נפרעו. ומה באשר לשיקים שכבר נפרעו? האם על הנתבעת להשיב לתובעת סכומי שיקים אלו? נראה כי אין כל מקום להבחין בין שיקים שנפרעו ובין כאלה שטרם נפרעו. מהחובה להשיב את השיקים שטרם נפרעו ניתן להסיק, כי הוסכם בין הצדדים, כי דמי השכירות ישולמו עד ליום 31.10.06, תום השכירות, כאשר בגין התקופה שלאחר מכן לא תשלם התובעת דמי שכירות. אם השיקים שנמסרו עבור התקופה העודפת טרם נפרעו, על הנתבעת להשיב את השיקים עצמם. אם השיקים נפרעו, על הנתבעת להשיב את הסכום שקיבלה לידיה. בכל מקרה אין על התובעת חובה לשלם דמי שכירות בגין התקופה שמעבר לתקופת השכירות המעודכנת.