גלובה ואח' נ' שמידט ואח'

פסק דין

1.התובע והנתבעים היו בעלי מניות משותפים בחברה (להלן: "החברה"), והם סיימו את יחסיהם העסקיים לאחר הליכים משפטיים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר שניתן ביום 20.4.09 תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.

במסגרת הסכם הפשרה, התחייבו הנתבעים לשאת בחובות החברה כלפי הצד השלישי (להלן: "פרטנר"), בגין כל התקופה בה היו הקווים בבעלות החברה.

2.ביום 8.10.08 הועברה הבעלות על קווי הטלפון של החברה אל התובע, הגם שבמועד זה טרם נפרעו כל החשבונות בקשר עם שירותים שסיפקה פרטנר לחברה.

מאחר וקווי הטלפון נרשמו על שם התובע, ובהיותו ערב לחובות החברה כלפי פרטנר, היא דרשה ממנו לשלם את החוב.

לאור הסדר הפשרה והתחייבות הנתבעים כלפיו, פנה התובע לנתבעים ולפרטנר על מנת להסדיר את הנושא אך דבר לא נעשה, עד שפרטנר פתחה בהליכי הוצאה לפועל כנגדו, והתובע נאלץ לשלם את החוב בסך 7,000 ₪, ותבע מהנתבעים להשיב לו סכום זה.

עוד טען התובע, כי מלבד החוב לפרטנר הוא שילם סך של 688 ש"ח בגין חוב של החברה לאחד מספקיה, ועל הנתבעים להשיב לו גם סכום זה.

3.הנתבעים מצידם טענו כי התובע שילם לפרטנר מרצונו ולא יידע אותם בדבר קיומו של החוב; כי החוב לפרטנר שולם על ידם באמצעות חברה אחרת שבשליטתם; וכי לא היה מקום שפרטנר תגיש תביעה ותפעל כנגד מי מהצדדים. לפיכך, הגישו הנתבעים הודעת צד ג' כנגד פרטנר.

פרטנר טענה כי נכרתו עימה שני הסכמי התקשרות נפרדים, האחד על ידי התובע והשני על ידי החברה, ושניהם חויבו כדין בהתאם לשירותים שסופקו על ידה.

4.באשר ליחסים שבין התובע לנתבעים, הרי שאין מחלוקת בין הצדדים באשר לתוקפו של הסכם הפשרה וחובתם של הנתבעים לשאת בתשלום לחברת הסלולר עד למועד העברת הבעלות בקווים לידי התובע.

הנתבעים הודו בכך מפורשות, הן בכתב ההגנה מטעמם והן בדיון שהתקיים בפני.

התובע אף צירף לכתב התביעה:

א. אישור העברת הבעלות בקווים מידי החברה לבעלותו האישית.

ב.מכתב התראה מיום 16.11.08 שנשלח מפרטנר לתובע בדבר יתרת חוב בגובה 5054.58 ש"ח.

ג. מכתב ההתראה שנשלח מאת בא כוחה של פרטנר לתובע ביום 17.5.09 בקשר עם תשלום החוב, ובו מצוין מפורשות "התקשרת, בשם חברת חתולי סייל מארקס בע"מ, ח.פ. ...בהסכמים עם מרשתי" (שם, בסעיף 2).

ד.מכתב התראה נוסף מיום 14.2.10 מאת פרטנר, ובו עודכן סכום החוב ונוספו לו תשלומים בגין הוצאות גביה, ובסה"כ הגיע החוב במועד זה לסך של 6,453 ש"ח.

ה.העתק כתב התביעה שהוגש על ידי פרטנר ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, על סך 7,075 ש"ח.

ו.העתק הסכם הפשרה שנכרת בין התובע לפרטנר, במסגרתו התחייב התובע לשלם סך של 7,000 ש"ח, על מנת שתסולק התביעה כנגדו.

כל אלה מעידים על כך שמדובר בחוב של החברה ולא של התובע באופן אישי, כי החוב לפרטנר נוצר טרם העברת הבעלות בקווים לידי התובע ועל סכומו של החוב בו נשא התובע.

באשר לידיעת הנתבעים בדבר קיומו של החוב, אני מקבלת את גרסת התובע כי הודיע לנתבעים על דרישת פרטנר לתשלום החוב. התובע הציג את מכתב בא כוחו מיום 14.3.10 הממוען לטענתו לב"כ הנתבעים, וברור כי היה לו עניין ליידע את הנתבעים על כך על מנת שיסדירו את החוב.