גלבוע נ' עירית נתניה

החלטה

(בהודעת חדילה (לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות))

ביום 31.7.11 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") להשבת כספים שהמשיבה גבתה ביתר בגין חיובי ריבית על תשלומי חובה בשיטת ה"ריבית דריבית".

ביום 17.11.11 הודיעה המשיבה על חדילת גבייה לפי סעיף 9(ב) בחוק ועתרה לדחיית בקשת האישור והתביעה.

נוסח הודעת החדילה הינו כדלקמן: "המשיבה שקלה את טענות המבקש, ולמרות שהיא סבורה כי יש לה תשובות משפטיות וכלכליות לטענות, שקלה את הבעייתיות המשפטית ואת הסיכונים הכרוכים בניהול התביעה והבקשה לאישור, והחליטה לחדול מגביית הריבית דריבית ולגבות את שיעור הריבית הרשום בחוק במפורש בלבד – דהיינו, ריבית בשיעור של 9% בשנה."

עניין לנו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה תביעת השבה נגד רשות. סעיף 9 בחוק הקובע כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה – תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.". (ההדגשה הוספה – מ' נ')

בת"צ (מרכז) 8746-11-10 זאב קופלוביץ נ' המועצה המקומית גני תקווה (28.4.11) קבעתי כי:

"ב. לטעמי יש לפרש את סעיף 9 בדווקנות ובצמצום ובהתאמה להאריך את המועד רק במקרים ראויים ואלה טעמיי:

אין ספק כי סעיף 9 נתן לרשויות פריבילגיה יוצאת דופן בכך שהן יכולות "לצאת פטורות בלא כלום" מתביעה ייצוגית, אם יודיעו על חדילה בתוך המועד הקובע. סעיף פטור זה אינו עניין של מה בכך. הוא מאפשר גם לרשות שפעלה שלא כדין, ביודעין, "ונתפסה" - להודיע על חדילה ובכך לקבל פטור מהשבת סכומים שנגבו שלא כדין.

הוראת סעיף 9 נוגדת, בכל הנוגע לרשויות, את מטרות החוק, כפי שהגדירן המחוקק בסעיף 1 בחוק קרי – הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.

הארכת המועד להודעת החדילה יש בה משום פגיעה משמעותית בקבוצה אשר עקב הארכת המועד לא תזכה להשבה, בעוד שאילמלא ההארכה הייתה זוכה בהשבת הכספים שנגבו שלא כדין עקב "פקיעת הפריבילגיה"."

הודעת המשיבה על חדילה מגבייה הוגשה 19 ימים לאחר המועד הקובע. המשיבה לא התייחסה לאיחור בהגשת הודעת החדילה ולא ציינה "טעמים מיוחדים" להארכת המועד. על כן משהוגשה הודעת החדילה לאחר המועד הקובע על פי החוק, אין לקבלה.

זאת ועוד. למקרה שתמצא המשיבה לטעון כי פגרת בתי המשפט אינה באה במנין הימים לצורך המועד הקובה בחוק, בת"צ 26968-01-11 רו"ח ניר סימון נ' עיריית כפר סבא (3.8.11) קבעתי כי תקופת פגרת בתי המשפט אינה רלבנטית למועד הקובע נוכח היותה הוראה מהותית ולא הוראה שעניינה סדרי דין.

מעבר לדרוש אציין עוד, כי להודעת החדילה לא צורף תצהיר להוכחת החדילה כנדרש בסעיף 9(ב) בחוק; במועד בו הוגשה הודעת החדילה בפועל, המשיבה עדיין לא חדלה מהגבייה נושא הבקשה, וציינה כי החברה לאוטומציה התחייבה לבצע את השינוי בחיובי הריבית עד ליום 1.2.2012. המשיבה לא הודיעה כי תשיב את הגבייה האסורה החל מהמועד הקובע ועד למועד ביצוע החדילה בפועל.

נוכח האמור לעיל לא מצאתי לנכון לדון במחלוקות שבין הצדדים כפי שעלו מתגובת המבקש להודעת החדילה ומתגובת המשיבה לתגובת המבקש.

עתירת המשיבה לדחיית בקשת האישור והתביעה, נדחית.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.