גלאם הראלה נ' אי.איי.ג'י חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי ותמצית

1.התובעת ילידת 10.2.97, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 26.5.02. לפניי תביעתה לפיצוי בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). אין חולק על חבותן של הנתבעות לפצות את התובעת על נזקיה והמחלוקת מתמקדת בגובה הנזק ושיעור הפיצוי לו זכאית התובעת.

2.בכתב התביעה נטען כי ממקום אירוע התאונה הובלה לבית החולים סורוקה כשהיא סובלת סחרחורות קשות, פגיעה בצוואר, בגב תחתון ובכתף ימין ובבדיקתה נמצאו רגישות באזור צוואר צד ימין, רגישות במישוש עמוד שדרה ושרירים בצוואר והגבלה בתנועות כתף ימין.

הנכות הרפואית

3.כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי מונה פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין אשר הגיש חוות דעתו ביום 28.2.08 (להלן: "המומחה", ו- "חוות הדעת").

המומחה בחוות דעתו סוקר את תולדות המקרה ואת תמונות התובעת בפניו: כאבים באזור הצוואר, אין כאבי גב תחתון, כאבים לאורך היד הימנית ובאזור השכמה הימנית כאשר עיקר המיחושים הינם באזור השכמה ושריר הטרפזיוס מימין. מוכרת כסובלת מפיברומיאלגיה (ר' עמ' 1 לחוות הדעת).

4.בפרק הסיכום מציין המומחה כי מבחינת הבדיקה הקלינית לא נמצאה הגבלת תנועות בטווח התנועות של עמוד שדרה צווארי או מותני. אינו נמצא חוסר נוירולוגי. בדיקת C.T. של עמוד שידרה צווארי פורשה כתקינה וכך גם בדיקת אולטראסאונד של כתף ימין. המומחה מציין כי לא מצא נכות בהיבט האורטופדי בגין התאונה נשוא תיק זה. לדבריו, התובעת לא לוקה בנכות. קיים קשר בין התאונה לבין מצבה אך בינו לבניית אחוזי נכות. עוד מוסיף המומחה כי מתקבל על הדעת שהנתבעת תזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד של שתי סדרות טיפולי פיזיותרפיה, כל סדרה בת 10 טיפולים, כאשר עלות כל טיפול 150 ₪ והוא אינו צופה שיפור או החמרה במצבה בעתיד (ר' עמ' 3 לחוות הדעת).

המומחה העריך אובדן כושר עבודה מוחלט לתובעת (100 אחוז) למשך שבועיים מיום התאונה ו-50 אחוז למשך שבוע נוסף.

5.פרופ' בלנקנשטיין לא נחקר על חוות דעתו וגם לא נתבקש להשיב על שאלות הבהרה. בנסיבות אלה ובהיותו מומחה מטעם ביהמ"ש ובהעדר טענה לפגם שנפל בחוות דעתו או כל נימוק אחר המצדיק סטייה ממסקנותיו, מצאתי לאמץ את חוות דעתו ונקבע בזאת כי לא נותרה לתובעת נכות רפואית כלשהי בגין התאונה.

מחלת הפיברומיאלגיה

6.ב"כ התובעת מציינת כי המומחה היה מודע למחלה זו ממנה סבלה\סובלת התובעת והוא ציין זאת מפורשות בתלונותיה (ר' עמ' 1 למטה- "תלונות החולה"). לדבריה, במצב דברים זה ביהמ"ש מתבקש לקבוע כי כתוצאה מהתאונה התובעת סבלה סובלת ותסבול מכאבים.

7.ב"כ הנתבעת מדגיש בסיכומיו כי המומחה סיכם את בדיקת התובעת ללא ממצא פתולוגי וכי התובעת סבלה ממחלת הפיברומיאלגיה ללא קשר לתאונה. עוד נטען בסיכומים כי התובעת הסתירה מביהמ"ש כי עברה תאונת דרכים נוספת בשנת 2003 וכן לא ציינה בכתבי טענותיה כאובחנה כחולה במחלת הפיברומיאלגיה.

8.בסיכום ביקור ביום 18.11.07 (קופת חולים מאוחדת- ד"ר רייטבלט טטיאנה) נרשם האבחון של פיברומיאלגיה כאשר נמצאה אצל התובעת רגישות קלה 18\18 נקודות. במסמך נוסף של אותה רופאה מיום 24.2.08 צוינה ההבחנה של פיברומיאלגיה והתובעת הופנתה לפיזיותרפיה פרטנית (מסמכים אלו צורפו לתיק המוצגים מטעם הנתבעת). פרט למסמכים אלו לא קיים תיעוד נוסף באשר למחלת הפיברומיאלגיה.

9.מעיון בתיק המוצגים שהוגש על ידי הנתבעת נמצאו סיכומי ביקור אצל רופאים בהם מתועדות תלונות על כאבים באזור הכתף החל מחודש מאי 2002 (ר' למשל סיכומי הביקור מיום 30.5.02, 27.6.05 , 21.7.05 , 22.9.05, 1.12.02, 5.12.02, 26.12.02, 18.3.05).

10.בסופו של יום, מקובלת עליי טענת שני הצדדים למעשה לפיה לא הוכח כל קשר בין מחלת הפיברומיאלגיה בה לקתה התובעת בשנת 2007 לבין התאונה שארעה בשנת 2002. בהקשר זה ראוי לציין את עדות התובעת שלא נסתרה לפיה היא אובחנה כלוקה במחלת הפיברומיאלגיה בשנת 2008 (אשרה את המסמך מנובמבר 2007 וציינה כי אליו התכוונה). לדברי היתה במעקב רפואי וכיום אינה מטופלת בתחום זה- ר' עמ' 6 לפרוטוקול.

11.לשיטת ב"כ התובעת, לאור האמור בחוות דעת המומחה יש לקבוע כי כתוצאה מהתאונה התובעת סבלה סובלת ותסבול מכאבים לאורך יד ימין, שיכמה ימנית וכאבים באזור הצוואר. לדבריה אמנם המומחה הרפואי לא קבע לתובעת אחוזי נכות אך הדגיש כי מצה הגופני אינו צפוי להשתפר בעתיד.

12.כפי שפורט לעיל, מ צאתי לאמץ את חוות דעת המומחה אשר לא מצא כי נותרה לתובעת נכות רפואית כלשהי אם כי מצא קשר בין התאונה למצב התובעת ואינו צופה כל שיפור או החמרה במצבה בעתיד. ביטוי ל "סבלות " התובעת כהגדרתן על ידי באת כוחה, יינתן בראש נזק כאב וסבל. אין לעניין זה זיקה כלשהי לנכות רפואית או תפקודית.

נזקי התובעת

עזרת הזולת ועזרה בעבודות משק הבית לעבר ולעתיד