גל נ' קופל ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 2.2.09.

2.לטענת התובעת, הגיעה מרח' הפועל בחיפה לצומת בה התכוונה לפנות מהנתיב השמאלי שמאלה לרח' ארלוזרוב. היא עמדה ראשונה ברמזור אדום וכשהתחלף האור לירוק החלב בנסיעה. רכב שנסע מימינה "חתך" את מסלול נסיעתה ופגע ברכבה בפינה הימנית הקדמית באמצעות הדופן השמאלית הקדמית שלו.

3.לטענת הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת"), התובעת היא זו שסטתה ממסלולה ופגעה באמצעות הפינה הימנית הקדמית של רכבה בדופן שמאל של רכב הנתבעות. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעת פשוט המשיכה ישר כלפי מטה במקום לפנות שמאלה.

4.שמעתי את עדויות הנהגות המעורבות, אשר הדגימו כל אחד לגרסתה, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות הרכבים.

5.אני מקבל את גרסת התובעת, אשר היתה פשוטה ומהימנה, ומעדיף אותה על פני זו של הנתבעת, אשר היתה אמנם סדורה, מפורטת ובטוחה בעצמה, אך מעט יתר על המידה.

בין שאר האינדיקציות, לבד מן ההתרשמות באולם, יצויין כי:

- לטובת התובעת העידה עדה מטעמה אשר נסעה ברכב לצידה. כעדותה של התובעת, עדותה היתה פשוטה ומהימנה. שתיהן לא התיימרו לזכור דברים שלא זכרו. שתיהן לא שמו לב לרכב הנתבעת עובר לתאונה.

- הנתבעת, לעומת זאת, ידעה לציין כי התובעת התמהמה מעט, ולא החלה ליסוע מיד כשהתחלף הרמזור לירוק. ברם, עניין זה הינו מסוג הדברים אשר הדעת נותנת ונסיון החיים מלמד כי הנטיה האנושית הינה שלא לשים לב אליהם, קל וחומר לזכור אותם.

- הטענה ולפיה התובעת החלה ליסוע ישר לאחר שהתמהמה, נשמעת בלתי סבירה. התובעת עמדה בנתיב שמאלי, המסומן קרוב לודאי בחצים שמאלה ומופנים אליו רמזורים המיועדים לפניה שמאלה. אילו היתה הנתבעת טוענת כי התובעת ביצעה קשת רחבה מדי ולא שמה לב להיצמד לשמאל, כפי שהציעה נציגת הנתבעות בחקירת התובעת, ניתן היה לומר כי מדובר בטענה סבירה. אילו היתה הנתבעת טוענת כי התובעת החלה לפנות בפניה שמאלה לכיוון רח' יוסף, ניתן היה אולי לקבל את הטענה כי טעות מעין זו היא שכיחה כטענת הנתבעת. אולם להמשיך ישר מנתיב שמאלי, שעה שיש רכבים הפונים שמאלה מן הנתיב הימני, נשמע תסריט פחות סביר.

- אילו היתה התובעת ממשיכה ישר, ניתן היה לצפות לפגיעת מעיכה משמעותית בדופן השמאלי של רכבה, לאור זווית הפגיעה שהיתה מתרחשת במקרה כזה. אולם בפועל ניתן לראות בתמונות בעיקר פגיעות שפשוף. עובדה זו תומכת בגרסת התובעת ומחלישה את גרסת הנתבעת.

- התובעת טענה כי רצתה ליסוע להסתדרות המורים. הנתבעת טענה כי על מנת ליסוע להסתדרות המורים יש צורך להמשיך ישר במורד רח' ארלוזרוב. אולם במהלך הדיון הסכימה כי מיקום הסתדרות המורים אינו ידוע לה וייתכן כי צריך לפנות שמאלה על מנת להגיע לשם.

6.לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

רכיב אובדן הנחת העדר התביעות, בהתאם למסמכים שהוגשו, הינו בסכום של 602 ש"ח ולא 807 ₪. על סכום זה יש להוסיף את סכומי ההשתתפות העצמית וירידת ערך הרכב.

הנתבעות ישלמו לתובעת סכום של 3,001 ₪

כמו כן ישלם הנתבעות הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ו שבט תש"ע, 29 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.