גל נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפניי בקשה להורות על ביטול הפסילה המנהלית מיום 14.5.13 והחזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 9.5.2013, כאשר ביום 14.5.13, הוזמן המבקש לשימוע בפני קצין משטרה באת"ן שרון שפסל את רישיונו עקב מעורבותו בתאונת דרכים.

על פי החומר שבתיק משטרה , בתאריך 9.5.13, בשעה 08:00 לערך, נהג ברכבו מ.ר 7092623 בחצר ביתו, ברחוב הזית 10 בכפר מלל, ודרס את בנו, תינוק כבן שנה ושלושה חודשים, ששהה באותו הזמן בחצר הבית לכאורה ללא השגחה. כתוצאה מהתאונה נפצע התינוק קשה, הובהל לביה"ח ונזקק לטיפול רפואי.

על אף שטרם הסתיימה החקירה למבקש הותר עיון החומר בתיק המשטרה לבקשתו.

ב"כ המבקש טוען כי :

המדובר בתאונה בלתי נמנעת שאין המבקש אחראי לקרותה, וכי אינו יכול היה לצפות ולהבחין בנסיבות העניין, שכן התינוק לא היה ברשותו ובחזקתו כך שמנסיבות התאונה לא ניתן ללמוד על מסוכנותו תוך שהוא מפנה לפסיקה שונה, בין היתר, לבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' גוליו.

מדובר בנהג וותיק שנוהג משנת 1995, לחובתו 5 ברירות משפט בלבד שהתיישנו, ומעולם לא היה מעורב בתאונת דרכים. כמו כן, לא נטען ע"י קצין המשטרה שיש בהמשך נהיגתו מסוכנות לציבור ורק מסיבה זו יש מקום לבטל את הפסילה.

המבקש הינו נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים, גנן במקצועו, מנהל ומתפעל את הגן כך שרישיונו חיוני לצורך עבודתו.

החקירה טרם הסתיימה, אין קביעה מי נושא באחריות לתאונה, טרם נתקבלה החלטה בעניינו של המבקש האם יוגש כתב אישום כנגדו, ואין סיבה לתת מקדמה על העונש.

ב"כ המשיבה טוענת :

שמדובר בנסיבות חמורות, ומבקשת להשאיר את הפסילה על כנה.

המדובר בתאונת דרכים ,המבקש נסע ופגע בבנו התינוק שטרם החל ללכת, שהיה בסמוך לרכב, ואחריות ההורים נדרשת בראש וראשונה לעניין אירוע נשוא אישום זה.

המסוכנות נלמדת מעצם קיומה של תאונת הדרכים .

מאחר ומתנהלת עדיין חקירה וטרם נתגבשה החלטה באם להגיש כתב אישום או לאו כנגד המבקש, ומשמדובר בנסיבות חמורות, מבקשים להשאיר את הפסילה על כנה.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

תיק החקירה הוגש לעיוני, מחומר הראיות המצוי בשלב זה סבורני, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ואנמק.

אין מחלוקת לגבי התרחשות התאונה וכי המבקש עצמו לא הכחיש כי פגע בתינוק.